משטרו האפל חסר המעצורים של סטאלין

ההנהגה הקולקטיבית שהיתה קיימת בראשית שנותיו של המשטר הסובייטי התפוגגה, לאחר מותו של לנין בשנת 1924.
כאשר התקבל החוק החדש בשנת 1936 הכריז סטאלין בחירה לכל זכויות האזרח, חופש המחשבה והעיתונות,  זה היה שקר גס.
ברית המועצות היתה דיקטטורה חסרת מעצורים, האזרחים הבובייטים היו חשופים לחלוטין לכוחה השרירותי וחסר הרסן של המדינה.
הדבר נבע  מתהליכים כפויים של תיעוש מהיר  ומסוכן של מדינה נחשלת. מהחשש הגובר מפניה של המלחמה. הגורם השני הפראנאידיות  והאכזריות של השליט האכזר.

בערים ובכפרים שררה מרירות רבה, היה מחסור במזון ובדיור, רבים היו בוגרי העידן הלנניסטי, ולא ישרו קו עם סטאלין, זכרו הם את סטאלין של ימי לנין, הוא היה חסידו של האיש הגדול, לא אהוב גם לא מוכשר, הם הכיריהו טרם הגיע לדרגת אל, לסטאלין היכרות זו לא היתה נוחה.

מליונים ברחבי ברית המועצות פעלו במרץ להפיץ את התורה הסוציאליסטית, דמותו של העם המאוחד, היתה כמובן בדויה.
רב מכריע של האוכלוסייה   נאנק תחת חרדות יומיומיות, כמעט שלושים מליון איכרים זרמו מהכפרים בשנות השלושים, חוסר המעצורים שלהם בדרכם למטרה (שהיתה להגדיל את שכרם), לא היה אלא בבואה של מה שהתרחש מעליהם.מנהלים עריצים נהגו בהם כאילו היו עפר, זו היהת השיטה שנשענה עעל מליוני סטליניסטים קטנים. כל דרכי הפ-יקוד הכח והאירגון עברו דרכו של השליט. שם בברית המועצות המפלגה שלטה במדינה, וסטאלין שלט במפלגה.
בתקופתו של לנין התכנסה הוועדה פעם בשבוע, בתקופתו של סטאלין נפגשו לעיתים נדירות.

כלבו הנאמן ביותא היה וייצ'לב מולוטוב , בכינוסים בביתו, בסעודות הערב בדאצ'ה או בביקורים במעון הנופש לחוף הים השחור, החלטות אושרו כחותמת גומי, כלל לא נערכה הצבעה.

פולחן סטואלין אשר החל מראשית שנות השלושים, היה חייב להיעשות בדקדקנות, ולא רק בגלל ההופעתו הבלתי מרשימה, קטן קומה היה ושפוף, פניו מחוטטים ובמרכזם שפם ענק. כל ימיו לא יכול היה להיפטר ממבטאו הגיאורגי. הוא היה צילו הענק של לנין, ךכן בתחילה עשה זאת בצעדים זהירים. הוא דבר על צניעות והתנער מכל נסיון להעמידו לצידו של לנין.

המוני עבדים נרצעים, חנפנים ובטלנים מיהרו בשלל דרכים לבנות את דמותו ההרואית של מנהיג העם. עד שנת 1933 מספר התמונות והפסלים שלו במרכז מוסקבה  היה יותר מכפול מאלו של לנין.

כאשר הופיע במוסקבה בשנת 1935 לבוש בטוניקת המפלגה נמשכו התשואות של יותר מאלפיים צירים למעלה מחמש עשרה דקות. חלקו של הפולחן היה מלאכותי, אך היתה גם תהודה כמה, המוני רוסים מן השורה העריצוהו, הכל פינה פשה הדימוי של אב המשפחה הקשוח אך המבטיח סדר ורווחה. מליוני סובייטים השתוקקו לכך לאחר תסיסה ותהפוכות נרחבות. הפולחן יצר לסטאלין תמיכה נרחבת, שלטונו נסמך על חוסר הבחון של כל הסרים למרותו, אשר חדר לכל החברה הסובייטית. הוא הגיע לשיאו בשנת 37-38 בטרור הגדול שנלווה לטיהורים.
עוד בשנת 1933 מצאו עצמם יותר ממלךיון גורממים אנטי סוביטיים במחנות, בבתי כלא, סילוקפ של שמונה מאות אלף חבריפ מן המפלגה, גם בצמרת המפלגה היו מתחים עזים. היו עדויות שהרודן לא היה יכול לסמוך על תמיכתם הנחרצת של הבכירים  בחלונות הגבועים של המפלגה, היו שתלו את תקוותיהם בסרגיי קירוב, הבוס הפופולארי ששל המפלגה בלנינגרד.בשנת 1934 נורה קירוב  במשרדו בלנינגרד.

סטאלין העניק למשטרת המדינה סמכות לעצור להעמיד לדין ולרצוח כאווצת נפשם. בלנינגרד הוגלו יותר משלושים אלף יריבים אמיתיים או מדומים לסיביר ולאזורים נידחים, הפראנויה של סטלין רק גברה , כאשר הושמע המשפט הם הרגו את קירוב, אנחנו נהרוג את סטאלין.נשמעו גם ביטויים אחרים להיפטר מסטאלין.

עתה חשדותיו של הרודן לא ידעו גבול, בשנת 1936 דיווחו לו כי טרוצקי מקיים קשרים ממושבו בחו"ל עם זינובייב וקמינייב , הם הוצאו להורג.  הם היו הראשונים אך לא האחרונים ברשימת חברי הוועד המרכזי הם חיו עתה בפחד. לא פחות ממאה ועשר  מתוך מא ה שלושים ותשע הוגדרו כלא רצויים, הם נרצחו או שהעבירו אותם לגולאג.
מנהלים אנשי מדע מהנדסים    נפלו קורבן לטיהורים בהמוניהם מס' המעצרים הגיע למליון וחצי [, קרוב ללשבע מאות אלף הוצאו להורג. בשנת 1939 הגיע מס' האסירים לכמעט שלושה מליון בבתי כלא במחנטות העונשין  התנאים ששרו שם הביאו לשיעורי תמותה רבים , מרעב, מאפיסת כוחות ומהוצאות להורג. מפקד המשטרה של סטאלין שכונה קיפוד הברזל" נעצר ב-39 והוצא להורג.

סטאלין היה איש קר נקמן ואכזר בלי גבול, הרג את התוכי שלו לאחר שעשה חיקוי ליריקות הגסות שלו.

אין לראות את אורגיית הטרור רק לפרנויה ששל סטאלין, מליוני שאפתנים ואזרחים ציתניים איפשרו את הטרור בכר רמות החברה, העידדוד להלשין בלט בכל הדרגים , כל סטייה קלה שבקלות, יכלה לגרור נקישה באמצע הלילה, בואה של המשטרה ועצירת המכוניות ליד הבית הישרה פחד מוות.הם היו נכנסים לחדרי המדרגות מהחצר בבגדים צבאיים או אזרחיים , הפחד מפני הלשנה שיתק את החברה, היחידם שהביעו את דעתם היו השיכורים. ההלשנות לא נשאו בהכרח אופי פוליטי, מתח בעבודה, חיסול חשבונות אישיים סכסוכי  שכנים  סיום יחסים אינטימיים ועוד. היו ששיתפו פעולה מתוך סחיטה, אך רובם שיתפו פעולה מתוך רצון. התוצאה היתה מאסר, גלות, עבודות כפייה, והוצאותלהורג. לא היה שום אדם בטוח בחברה הסובייטית, החל מהאיכר הנחות ועד לחבר הוועד המרכזי. אפילו חסידיו ונאמניו לא ידעו מתי תבוא החבטה והדפיקה על הדלת.
גם על הצבא האדום לא חס סטאלין, הוא חיסן את הפיקוד הבכיר של הצבא, יותת משלושים אלף טוהרו ועשרים אלף הוצאו להורג.

לא היתה זו רודנות פופולארית, היו אידיאולוגי ם קנאיים ואידיאליסטים   אך רב האוכלוסייה אולצו לציית באמצעים אכזריים ומטילי מורא.
הטרור האלים והאכזר היה המאפיים את משטרו של סטאלין, מעולם לא הטילה ממשלה כלשהי טרור נטול רסן וכה אכזרי על רב אזרחיה.