WELCOME - שלום להווה
אני נתקלת בלא מעט אנשים שאינם יודעים לעיתים להגדיר את הצרכים שלהם, שמחפשים מומחה אבל לא יודעים לספר לו למה בדיוק הם צריכים אותו אבל אז ישנו דיאלוג, אולי אפילו ויכוח, אבל יש דיבור.
יש נשים שלא רוצות להיות מנכ"ליות במקביל לגידול ילדים,ויש גברים שלא דחוף להם לעשות את המיליון הראשון לפני גיל 30 ויש אנשים שמסתפקים בלקרוא ספרים של אחרים בלי לחלום על לכתוב ספר משלהם.
לחיות בקטן זה דבר רע. למה בעצם?
כי יש שם בחוץ תמיד המון דברים לעשות, לראות ולהספיק?
אולי אפשר לחיות גם בלעדיהם ולהאמין מאוד בקללה הסינית העתיקה שאומרת "שיהיו לך חיים מעניינים" ?
האם להגביל עצמינו מראש לחלומות הניתנים להגשמה?
מי קובע/ת את גבולות הגיזרה?
כמות הכשלונות שחווינו ואולי דווקא הפחד מפניהם הוא שמונע מאיתנו לחלום באמת בגדול?
האם העובדה שעד לגיל מסוים לא הצלחנו לצבור כמות מסוימת של הצלחות שתספיק למימוש חלום,החלום פשוט נמחק ואיתו גם היכולת לחלום בגדול?
האם הפחד מלאבד את מה שכבר זכינו לנו, משתק את מנגנון החלומות-לשאוף למעלה ולנסות לממש את היכולות והרצונות שלנו?
אני לא באמת נגד חלומות גדולים ושאיפות גבוהות. אולי הבעיה האמיתית לדעתי שיותר מדי אנשים בימינו לא מסוגלים להיות שמחים בחלקם?
האם "תסמונת ההיכרויות" משתלטת על ההחלטות ...שגם אם כבר יוצאים עם מישהי/ו, אולי מחכה אי שם משהו יותר טוב ולעולם לא יתנו צ’אנס אמיתי למה שיש?
WELCOME -שלום להווה.
האם הוא נמצא פה ממש ורק שלא שמנו לב אליו ? חלקנו מעדיפים להסתכל דרכו אל אחיו האטרקטיבי בהרבה – העתיד ולהתרפק על קברו של אחיו המנוח – העבר..?
להווה יש נטייה קצת מרגיזה להעיר אותנו מחלומות. מי שחולם בהווה עלול למצוא את עצמו מתנגש באיזה עץ ?
לעומת זאת, מי שער בהווה עשוי לגלות שהנוף בדרך דווקא די יפה?
אז לא לחלום ולא להתייחס לחלום עצמו כאל ערך ?
אולי הכי צריך לחיות בקטן לקחת קצת זמן ליהנות מהגשמת החלומות ולפעמים גם קצת לישון בשביל לחלום ?
בפוסט הזה אין לי אף תשובה , רק שאלות, כי אם תשאלו אנשים ברחוב למה אנחנו חיים, ככל הנראה לא נמצא תשובה מספקת. בעידן בו כולם נמצאים במרדף אינסופי אחר קריירה, כסף ומה לא? למי יש זמן לעצור ולחשוב בשביל מה ולמה אני חי?
החיפוש אחר משמעות החיים הולך אחורה בזמן עד ליום בו נברא האדם. מאז ועד היום אנחנו מחפשים תשובה פשוטה לשאלה כל כך עמוקה: למה אנחנו חיים?
אשמח באם תשתפו.
קריירה או מישפחה, זו כבר נחלטה והיא תלויה בטבע האנושי. מי ייגבר הרצון לקריירה או העיניים היפות הכובשות. חה, זה כבר תלוי בטבע האנושי.
הצבת שאלות רבות שגם אינציקופדיה שלמה לא תוכל לתת מענה לשאלות המרכבות. היה טוב אילו יכולנו לנטב את דרכנו לפי סכמה ברורה , אולי אפילו אחת מני רבות וכך למצוא את עצמנו בסוף התהליך במקום המתאים הן מבחינה ריגשית והן מבחינה כלכלית. אבל....טבע האדם אינו בנוי לצעוד במסלולים מוכתבים קבועים.
האם את שואלת על משמעות החיים כמו בשרתך האחרונה,
או,
שאת תוהה לגבי השפעת "תסמונת ההיכרויות" ?
שאלות פילוסופיות כבדות משקל נשאלו על ידי רבים וטובים במהלך הדורות.
התשובה הבלעדית, כן כן הבלעדית !!
מובאת בפלקאט האנגלי שבראשית דבריך:
ובקיצור: מציאת תשובה - משנה את השאלה !
ומסקנה?
הניחו לשאלות, חיו וחוו את ההווה כי הוא לא ישוב.
שבוע טוב וחג שמח
אכן מסכימה איתך שטבע האדם אינו בנוי לצעוד במסלולים מוכתבים קבועים. לי חשוב לשמור על תקינותם ובריאותם של המנגנונים האופפים אותנו אלו שמכתיבים לנו איך לחיות ולפעמים גם למה לחיות.
אהבתי בתגובתך את ראיית עולמך ."רוב האנשים ה"מסודרים"יש שאיפת חיים,לקראתה הם פועלים. הזרמים מטים אותם מינה שמאלה אחורה וקדימה משאיפתם. אבל כוכב הצפון ישנו. ואליו הם אמורים להשתדל ולהתיישר"
אהבתי את הגישה - "הניחו לשאלות, חיו וחוו את ההווה כי הוא לא ישוב "
"למה אנחנו חיים?", היא השאלה ואינה נוגדת את עצמה. איננו בנויים, או מתוכנתים, אבל ה"למה" בשאלה זו נשאלה בייחס לאופן הבחירה ביצירת תוכן ל "למה " .. נכון לעכשיו כל תשובה הינה הנחת יסוד של כל אדם לעצמו.