הסיפור
ובאחד מערבי חג המולד כשפתיתי שלג קלים נושאים , יורד לו בין הפתיתים מלאך מלמעלה ונוחת למרגלות הפסל.
הוא מתבונן בזוג האוהב ורגשות חמלה עולים בו. במגע קל של אצבעותיו הוא נוגע במצחם של השניים ומעורר אותם לחיים " יש לכם מחצית השעה לעשות כרצונכם" . המלאך אומר לזוג המופתע " התנאי שמיד בתום מחצית השעה אתם מתייצבים כאן על הכן מחדש ואתם הופכים שוב לפסל, למאות השנים הבאות .
הזוג מתנער מקורי התרדמה רבת השנים , חיוך נמרח על פנהים ובעיניהם יש ניצוץ של הזדמנות שניתנה להם.
הם אוחזים יד ביד ורצים בהתלהבות אל מאחורי קבוצת שיחים הקרובה לכיכר . נשמעות אנחות , גניחות ורחשים מאחורי אותה קבוצת השיחים .
לאחר רבע שעה הם חוזרים בעיניים בורקות ומתייצבים על הכן בתנוחתם הישנה. מחכים למלאך שיגע בהם שוב.
המלאך מציץ עליהם ,מרים מבט מופתע ואומר להם "חלפה רק רבע שעה - מדוע שבתם? יש לכם עוד רבע שעה לנצל".
הזוג מחליף מבט העלם מושיט את ידו ואומר לאהובתו "איזה יופי יש לנו עוד רבע שעה, בואי נשוב אל מאחורי השיחים אבל הפעם תורי.
הפעם את תתפסי את היונים שחירבנו עלינו ואני הוא זה שאחרבן להם על הראש".
מקור הסיפור לא ידוע
אז מתאים להם להיות פסלים וליצמד אחד לשני מאות ואולי אלפי שנים.