סיפור עצוב ומרגש

ענה לה עם המון רגשות אשם.התאהבתי באישה אחרת
סיפור עצוב ומרגש

הם הגיעו הביתה באותו לילה, אשתו הגישה את ארוחת הערב,הוא לקח את ידה ואמר לה שהם צריכים לדבר... היא אכלה באיטיות ובשקט מופתי, הוא הסתכל עליה וראה את הכאב בעיניה כאילו היא ידעה מה רצה לומר. לא ידע איך להגיד את זה, אז פשוט אמר: ?אני רוצה להתגרש.? היא הסתכלה בהלם ושאלה אותו בעצב: ?למה?

" באותו הלילה הם לא דיברו.... היא רק בכתה וחיפשה תשובות, עד שענה לה עם המון רגשות אשם: ?התאהבתי באישה אחרת". ביום למחרת הוא כתב הסכם גירושין וכתב שהוא משאיר לה את הבית, הרכב ו-30% מהעסק. ברגע שהיא ראתה את ההסכם היא קרעה אותו לגזרים.

25 שנות נישואין, ולפתע נראו כמו זרים. כאילו ו"בזבזו את כל השנים שהיו יחד... היא התחילה לצעוק ולבכות... למחרת הוא הגיע הביתה ומצא אותה כותבת.הוא עלה למיטה בלי לאכול ובלי לדבר. קם בבוקר וראה שהיא עדיין כותבת. היא כתבה את הסכם הגירושין עם התנאים שלה. היא לא רצתה כלום מלבד דבר אחד. היא ביקשה שישאר לחודש נוסף. חודש בו ישובו לחיות כמו בימים הראשונים של הנישואים, כאילו כלום לא קרה, כדי שהילדים לא ידעו דבר. עוד משהו היא ביקשה, היא ביקשה שבמשך אותו החודש, ישא אותה בזרועותיו כל בוקר מחדר השינה לדלת, בדיוק כמו ביום חתונתם

הוא חשב שהיא השתגעה, אבל הסכים כדי שכל תהליך הגירושים יעבור בשלום. ביום הראשון הרגיש אי נוחות להרים אותה מהמיטה לדלת, אבל ככל שעברו הימים התרגל והתחיל להיזכר ברגעים היפים שלהם... כעבור יומיים אחד הילדים ראה אותם ואמר: "כמה כיף לראות אתכם ככה!" היא לחשה לו: "אל תגיד להם כלום בינתיים, זה ישבור אותם".

הוא הנהן בהסכמה, אבל כעס. היא הלכה לעבודה והוא הלך לדרכו. לאחר שבוע היא הניחה את ראשה על החזה שלו כשהרים אותה. יכול היה להריח את הבושם שלה על הצוואר שלה. האמת שכבר הרבה זמן לא הסתכל עליה ככה. היא כבר לא כל כך צעירה, אפילו החלו לצוץ קמטים שלא הכיר. היה ברור שהיא לקחה את ההחלטה שלו בקושי רב, לרגע הרגיש חרטה.

לאחר שבוע הרגיש שהלב שלו חוזר ונפתח. האישה שנתנה לי 25 שנים מחייה, פתאום חזרה לו ללב. לאחר שבועיים היא החלה להיות קלה מתמיד. כבר לא התאמץ להרים אותה... הבחין בכך שהיא רזתה, ליטף את שערה ואחד הילדים אמר בהתלהבות: "הגיע הזמן שתיקח את אמא בזרועותייך!" זה נהפך למשהו חשוב בעיני הילדים.

הוא פחד לשנות את דעתו אבל כבר לא יכול להסתיר.הוא התאהב בה מחדש. קנה זר פרחים לאשתו וכתב לה: "אהובתי, כשהחזקתי אותך בזרועותיי, הרגשתי שאני רוצה להחזיק אותך כל החיים".

הוא רץ הביתה עם הזר ביד ובחיוך גדול רץ במעלה המדרגות. מצא את אשתו בחדר השינה ללא רוח חיים. הרופאים אמרו לו שאשתו נפטרה מסרטן.הוא היכה על חטא איך לא ידע? איך לא שם לב? כל הזמן הזה היא הלכה ואזלה לו בין הידיים... היא ידעה שנותר לה רק עוד חודש לחיות, בגלל זה היא ביקשה ממני להישאר. בגלל זה היא התעקשה שלא נספר לילדים.

עד היום חרוט בראשם שהייתי אבא ובעל מדהים שאוהב ומעריץ את אישתו... בזכותה, הכל בזכותה. היום אני מודה, היא חסרה לי ואני חושב עליה כל הזמן. בכל בוקר, אני יורד במדרגות לאט לאט, נושא אותה בליבי כל הדרך...

בא במייל

תגובות  13  אהבו 

5875
בא במייל, הולך במייל, תודה שהבאת, בחירתך מעולה, על טיפשות, כאב, חוכמה ואהבה. עוד, עמיר
סיפור מרגש.בעיקר לאור ההפתעה בסוף.אבל אולי זה אומר שאם בני הזוג יעשו בהמשך מה שעשו בהתחלה,הרגשות עשויים להתעורר,בתנאי שהיתה אהבה ביניהם. שנית,גדולתה של אותה האשה שאהבה כל כך את בעלה עד שדאגה ששמו והי...
סיפור מרגש.בעיקר לאור ההפתעה בסוף.אבל אולי זה אומר שאם בני הזוג יעשו בהמשך מה שעשו בהתחלה,הרגשות עשויים להתעורר,בתנאי שהיתה אהבה ביניהם.
שנית,גדולתה של אותה האשה שאהבה כל כך את בעלה עד שדאגה ששמו והיחס של הילדים אליו ישאר טוב אליו אחר מותה,כי אז הם יצטרכו אותו עוד יותר,כי היא כבר לא תהיה לתת להם את התמיכה,יחד עם זאת,היא לא רצתה לעורר בו רחמים,אלא רגש אהבה בלבד.לדעתי.
08/10/13
אליה,והצליחה לחזק את הקשר ביניהם.
קראתי שוב את הסיפור, ומלבד מה שכתבתי בתגובתי הקודמת 'טיפשות, כאב, חוכמה ואהבה', אני רוצה להוסיף מימד נוסף, שמלווה אותנו בכל דבר שאנחנו עושים "הערכת סיכונים". בדרך כלל איננו מודעים לכך, כי או...
קראתי שוב את הסיפור, ומלבד מה שכתבתי בתגובתי הקודמת 'טיפשות, כאב, חוכמה ואהבה', אני רוצה להוסיף מימד נוסף, שמלווה אותנו בכל דבר שאנחנו עושים "הערכת סיכונים". בדרך כלל איננו מודעים לכך, כי אוטומטי, למשל, יורדים במדרגות, איך לרדת בצורה הכי פחות מסכנת, לפני חציית כביש, מעריכים סיכונים, ולפי החלטתנו, חוצים או לא, יוצאים עם רכב מחניה לכביש, הערכת סיכונים, אומרים משהו חריג למישהו, אותו הדבר, בקיצור, כמעט כל דבר. האשה העריכה, עשתה מעשה, דיברה וצדקה בהחלטתה הן ברמת התוכן והן ברמת הזמן. רמת הזמן היתה הימור ברור, ולדעתי בר הערכת סיכון, ותודה לאל, הצליחה בו. סליחה על אורך התגובה, נהניתי, עמיר
כל המיילים האלה נכתבים ונשלחים בעקבות מעשים שנעשים וניזונים מרעיונות שנהגים, ובעצם מהחיים. משחקי מילים הולמת = נאה, מתאימה, טובה הולמת = להכות, לחבוט, לדוש הולמת = פועמת ...
כל המיילים האלה נכתבים ונשלחים בעקבות מעשים שנעשים וניזונים מרעיונות שנהגים, ובעצם מהחיים.
משחקי מילים הולמת = נאה, מתאימה, טובה
הולמת = להכות, לחבוט, לדוש
הולמת = פועמת
באהבה כמו באהבה - יש רגעים בהם הולמת/פועמת האמת במלוא העוצמה. אלו הרגעים בהם יש ערך לחיים.
סיפור מרגש שניבנה מלכתחילה לשחק על הרגש, הרגש של הקוראים. מי שכתב ידע מה יזעזע את נימי נפשו של הקורא. המוות המרחף באויר שאנו לא מודעים לו והוא מגיע בסוף הסיפור בבום אחד גד...
סיפור מרגש שניבנה מלכתחילה לשחק על הרגש, הרגש של הקוראים. מי שכתב ידע מה יזעזע את נימי נפשו של הקורא. המוות המרחף באויר שאנו לא מודעים לו והוא מגיע בסוף הסיפור בבום אחד גדול.
אכן נכונה מאוד תגובתך.יש בה הכל חוכמה וטיפשות כאב ואהבה.וביפרט המון רגש.תודה עמיר על תגובתך.
אני לא כל כך מנסה לנתח את הסיפור.כי אז אני מאבדת את כל הרגש שבסיפור. לכל סיפור חיים יש את העלילה שלו.תודה שאהבת את הסיפור ותודה על תגובתך.
תודה שאהבת את הסיפור ותודה על תגובתך.מתנצלת אם קילקלתי את מצב הרוח בבוקר.המשך יום ניפלא.
שמחה שאהבת את הסיפור.המשך יום ניפלא
מסכימה עם כל מילה שלך.הערך של המיילים והסיפורים שבהם מורכבים מרגעים שחובים בחיים.תודה על תגובתך
המשך יום ניפלא.
אכן סיפור מרגש לדעתי שמורכבים מרגעים שחובים בחיים.תודה על תגובתך.המשך יום ניפלא.
לדעתי אי אפשר לנתח את הסיפור.כי לכל סיפור יש את עלילה שלו.כי אז מאבדים את כל הרגש שבסיפורים.
תודה לך ניצן על תגובתך.המשך יופ ניפלא.
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

רמאויות קטנות
לפני הרבה שנים רכשנו רכב קטן וגילינו בדיעבד שהמוכר רימה אותנו במחיר. בעודי מתרגז ומתכנן נקמה, רעייתי הרגיעה...
לקריאת הפוסט
הרכבת עומדת לצאת
כל שנה ההורים של מרטין לקחו אותו עם סבתו לבלות את חופשת הקיץ, והם חזרו הביתה באותה רכבת למחרת. יום אחד...
לקריאת הפוסט
סיפורו של החמור לנמר
סיפורו של החמור והנמר החמור אמר לנמר: ′′הדשא כחול". הנמר השיב: ′′לא, הדשא ירוק". הדיון התחמם, והשניים...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה