10 דברים שהיינו רוצים שיקרו בארץ השנה

כמו שציינתי באתר - שהמחירים לאדם יחיד לא יהיו כל כך

גבוהים בטיולים, בנופשונים, לא רק לזוגות מגיע לנפוש -

גם לבודדים.

שיבנו חדרים המתאימים לסינגל והמחיר בהתאם.

 

אני מפנטזת שהשמאל יקבל את דין הבוחר ויבין שבדמוקרטיה מחליפים שלטון בקלפי.ושלום עושים עם מי שרוצה לחיות איתך ולא להרוג אותך.סבתי עלתה לארץ ב-1922 הרבה לפני קום המדינה וההתנחלויות והיא נדקרה ע"י הערבים בכל חלקי גופה.התוצאה היתה סבל מהדקירות בכל ימי חייה ובן יחיד אבי שבקושי הגיע לעולם..אז תחזרו למציאות כן זה נורא לא נעים ששונאים אותנו אבל זו המציאות הבעייה היא לא ההתנחלויות הם לא רוצים אותנו פה נקודה כן גם בתל אביב

המוטו של מרתין לותר קינג היה: "יש לי חלום..."

זהו החלום שלי:

מה שהייתי רוצה שיקרה פה, יותר מכל, הוא שיתקיים בנו הפסוק מנבואת ישעיהו:

וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת--לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.

אך בהיותי מפוכחת, אני יודעת לדאבוני שזו - ככתוב בתמונה למעלה - א וּ ט וֹ פְּ יָ ה !

לעולם אנשים ועמים לא יסתפקו בחֶלקם ובחֶלקתם וירצו לנגוֹס וּלנכֵס לעצמם עוד ועוד, ירצו להשליט את אמונתם, דעותיהם ושאיפותיהם הבלתי מרוסנות על זולתם.



הייתי רוצה שיתקיים בנו הפסוק: "לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ "

רבי עקיבא אף הגדיל לעשות וקבע שזו כל התורה כולה על רגל אחת.

אם נדע להכיל את זולתנו, את האחֵר, את השונֶה, אם נהיה יותר קשובים וסובלניים, ניצור חברה יותר שיוויונית, יותר נינוחה, יותר מאירת פנים.



הייתי רוצה ש"נבחרי הציבור" יהיו אכן פַּרנסֵי הציבור, דואגים לרַווחת הציבור, לרַווחת שולחיהם.

שלא יהיו שיכורי כוח ושררה ויעשו בכספי משלם המיסים כִּבְתוֹך שֶלהם.



הייתי רוצה שמערכת הבריאות החולה תבריא, ובעיקר, שתהיה רבת חֶמלָה.



אני חולמת על ערים פחות פְּקוּקוֹת, שממש ניתן להתניֵיד בהן בזמן סביר ואפילו להחנות בהן... אוֹי לתמימות...

אבל כל עוד תימשך הבניה הכל כך רווּיָה שאינה מוֹתירה לתושבים רֵיאות ירוקות, כל עוד האספלט יִכְבּוֹש כל חֶלקה פְּנויה בֶּערים, אנחנו נידונים לְהָלֵך בהן אפוּפֵי עשן וּפִיח וּלְכַַלוֹת את זמננו בתנועה זוחלת, מתסכלת, וחסרת מקומות חניה.

והכי הייתי רוצה: שפתח תקווה תהיה כִּשְמָה:  פתח לתקווה   ולא סֶגֶר יֵאוּש...