"אמא אמרה שאסור" - דרמה מרגשת על נשים כאמהות ובנות מאת: שרלוט קיטלי ובתרגומו של ירון פריד, המוצגת בתיאטרון הבימה, מטלטלת וחודרת לנשמה וללב.

צילום: ז'ראר אלון
המחזה
המחזה נע בין השנים 1920 – 1980 ומגולל סיפור על ארבעה דורות נשים במשפחה אחת דרך תמונות ורגעי מפתח המוצגים בסדר שאינו כרונולוגי.
המחזה עוסק בהריון בגיל עשרה, העדפות קרייריסטיות ואמהות יחידנית ומתאר כיצד כל דור משתחרר מהמסורת והתרבות של הדור שקדם לו וכיצד חינוך ומערכת היחסים בין  אם לבתה משפיעים על תפיסת העולם של הבת ומתווים, אף בדרך לא מודעת, את  בחירותיה ומסלול  חייה של  הבת..
העלילה
דוריס, המבוגרת מבין הארבע, מקריבה קריירת הוראה מבטיחה למען נישואים. בתה, מרגרט, הגדלה במנצ'סטר במהלך מלחמת העולם השנייה, נישאת לטייס ועובדת ככתבנית בניגוד לרצון אמה. בתה, ג'קי, נכנסת להריון מגבר נשוי במהלך לימודיה. היא מנסה לגדל את רוזי, בתה התינוקת אך אינה מצליחה לעמוד במשימה. מרגרט לוקחת את נכדתה ומגדלת אותה כבתה, בעוד ג'קי ממשיכה בלימודיה והופכת לסוחרת אמנות מצליחה. בגיל 16 מגלה רוזי כי ג'קי, שחשבה אותה לאחותה, היא למעשה אמה ומרגרט שחשבה אותה לאמה, היא בעצם סבתה.
המחזה מתבונן בהשלכות של הסוד ובהתייחסותן של ארבעת הנשים כלפיו.
לדבריה של שרלוט קיטל, שכתבה את הגרסה הראשונה של "אמא אמרה שאסור" כשהייתה בת עשרים וחמש, "יחסיה של אישה עם אימה – אותו קשר מסתורי של אהבה וקנאה – הם בעלי השפעה בלתי נמנעת הנמשכת כל חייה". לדעתה, התנהגותן של אמהות מעצבת את אופיו של עם בדיוק כמו ממשלות או מלחמות. לכן ביקשה לפרוע את החוב שדורנו חייב לדורות קודמים של נשים, שבמקרים רבים כלואה בתוכן ילדה, הצועקת דברים שהבוגרת מסרבת לשמוע.
המחזה עטור הפרסים נלמד בבתי ספר, תורגם ל-22 שפות ומחזיק בשיא של המחזה המוצג ביותר שנכתב על ידי אישה.

ארבעת השחקניות: טטיאנה קנליס-אולייר, מאיה מעוז, נלי תגר וגאיה שליטא-כץ מפגינות משחק מעולה. ניכר בהן שהן משקיעות מעל ומעבר בגילום תפקידן על הבמה ונותנות את כל הלב והנשמה. קשה לי לדמיין איך ההצגה הייתה נראית בליהוק שונה. הן ממלאות את הבמה בנוכחותן הכריזמטית ולרגע לא מרגישים בחסר פיזי של גברים בתמונה. קל להזדהות עם רגשות העצב והשמחה של כל אחת  מהדמויות , לחוש ממש פיזית את החוויות האישיות שהן עוברות, כמו היו בנות משפחה קרובות.

ההצגה עוררה אצלי זיכרונות נוסטלגיים והרהורים שלא מרפים. 

תרגום: דורי פרנס, בימוי: אתי רזניק, עיצוב תפאורה: שני טור, עיצוב תלבושות: אביה בש, מוסיקה: רועי ירקוני, עיצוב תנועה: שרון גל, תאורה: מאיר אלון.
 
משתתפות:
טטיאנה קנליס-אולייר – דוריס פרטינגטון,
מאיה מעוז – מרגרט ברדלי,
נלי תגר – ג'קי מטקאלף, גאיה שליטא-כץ – רוזי מטקאלף
ההצגות הבאות "אמא אמרה שאסור"בתיאטרון הבימה:

יום ה' ה-28.9
יום ב' ה-16 באוקטובר
יום ג' ה-17 באוקטובר

03-6295555 להזמנת כרטיסים

www. habima.co.il