שנה טובה: כמיהה וזיכרונות (קהילת דילמות במשפחה)

שנה טובה וחג שמח.
נזכרתי בילדותי כשהיו באים אלינו אורחים לחג, התכונה הייתה רבה. הבית צוחצח, כל דבר הושם במקומו, תוכננו מקומות הישיבה ליד השולחן, ונפרשה מפה לבנה יפהפיה עוד מביתם של סבתא וסבא. הייתה חרדת קודש כבר בימים שקדמו לחג. אז...לא כמו היום, היה "צמצום" ברכישת כל דבר שלא היו חייבים בו. ואנחנו הילדים, מכיוון שבגרנו והחורף עמד בפתחו קנו לנו נעליים, נעליים שבהם נשתמש בחורף. ו"משהו" חדש! להתחיל את השנה החדשה ברוח של "חדש".
אהבתי את האווירה המחשמלת הזו, אודה שלעתים גם יראתי ממנה... בעיקר בשנות ילדותי המוקדמות.
"החדש" - הפרידה מהישן, נוסכת תחושה של ציפייה, כמיהה למשהו אחר, טוב יותר. 
זו גם תחושתי עתה, כבר מהתעוררותי אני מצפה למפגש המשפחתי שכולל אורחים נוספים, לראות את החיוכים, לחבק, להרגיש שאנחנו אחד עם השני.
גם אורחים זרים הוזמנו וכאן ההתרגשות שלי כפולה. לשמח בני אדם.
וכאן, כדי לא להעריך ביתר פילוסופיה, אני מעבירה לכולם את רגשותיי אלה בתקווה שנוכל להתחבר, כולנו, בני האדם, לאהבה ולכבוד.
ואם נוכל גם לבקש שהשנה תביא מזור בכל שטחי החיים ! דיינו!