המקווה - מעשה שהיה כפי שהיה

על הכביש המוביל מצומת גולני לצומת עכו גינוסר בערך באזור כדרים, נמצא לו מעיין קטן ונובע עם מבנה רעוע כשחור גדול נפער בגגו ומשמש כמקווה לכל דיכפין.
לא נוגעת בצד הדתי של המקווה , ומה הוא עושה. לא יודעת הרבה על הלכותיו. יודעת שנועד לטהר.מה לטהר ? גם את זה אינני יודעת. אך כך אומרים. ועם זאת לא אתווכח . כי אולי אין על מה.
כלה ערב כניסתה לחופתה פוקדת את המקווה . מקווה ? איכס. מים מלוכלכים .. אבל...
אז הסכיתו ושמעו, ענת , הבת של אסתי חברתי מפוריה עילית, עמדה להכנס בברית נישואין,,אם תשאלו אותי,לא גדלה הילדה אפילו  ב "ריח" של אוירה דתית,אבל ... מה לעשות "החליטה" שהיא רוצה להכנס לחופתה אחרי שטבלה במקווה "אמיתי" מים זורמים ובטבע הפרוע,טוב, אז קבוצה גדולה של נשmkmם ובחורות הוזמנה על מנת ללוותה.... כמובן שעשינו מזה אירוע....אוכל,מוזיקה,מצב רוח מרומם,ומזג יוצא דופן,שהרי כולנו חילוניות ועדין בכל זאת אנו מלוות כלה למקווה ערב חופתה, - "אולי מצווה" לך תדע.....
פרשנו שמיכה על הקרקע ודברי מאפה ותרגימה לרב,ואנו מזמרות לנו ואוכלות ומלהגות ורוקדות..ומה יש עוד לעשות ? :) באיזשהו שלב החלטנו להציץ אליו. אל המקווה הטבעי. היה עליו מבנה מאוד ישן שבגגו נפער חור גדול עם השנים ועם מזג האוויר הצפוני. היה בנוי על המעיין אשר נבע לו מהאדמה ויצר נחל קטן שזרם לו זרימת אמת. נחל אמיתי ולא אכזב.
באיזשהו שלב האווירה "יוצאת הדופן" עלתה למוחנו והשתלטה עלינו אז החלטנו כי כולנו כולל הכלה מלוות אותה ב"עירום מלא" , הן טיפסו על המבנה למעלה , אני נתפסתי בסקרנות נוראית להבין מאין צומחות הרגליים של זה המקווה . מהיכן יוצאים המים ? ואיך נוצר לו הפלג הזה הקטן ? לאן הוא הולך ? ומה סודו שנושא עמו ? 
גיליתי מעיין מים חיים הנובע מתוך האדמה . יוצר אגמון קטן ומשם נשפך לפלג רגוע וחמוד הזורם לו הלאה , אך הפלג למרות סקרנותי היה עניין אחר לגילוי. שהרי השטח היה פראי ומלא בקוצים.
אז התיישבתי על שפת האגם שהפער שנפער בגג המבנה היה ממש מעל ראשי , וכל יתר חברותיי הערומות היו למעלה. נראה היה כי החופש בערום היה אינסופי, ואף עכבה לא הפריעה לזה החופש.
בהביטי כלפי מעלה יכולתי לראות את מבושיהן של כל אחת מחברותיי , הייתי לבדי למטה ספונה ע"י המעיין והאגמון והרבה מחשבות בריאה צפו ועלו במוחי. כמו כמה כל אחת במבנה שלה שונה מחברתה..ומה זה בכלל אומר ? האם גם במקרה כזה יש איפה ואיפה ? במשיכתו של הגבר אליהן ? שהרי יש גבר שיאהב את זה "ככה" ויש גבר שיאהב את זה "אחרת". ואוי ואבוי לו כולן היו בנויות במבנה אחיד. מחשבות אלו היו שלי. רק שלי ועם עצמי ועד היום לא סיפרתי זאת לאף אחת מחברותיי. לפתע קרע חייל דתי את שקט העכבות שנעלמו והופיע למעיין , כנראה על מנת לטבול במימיו הקרים . מקווה אמיתי וקיצי , ככה על הדרך לבסיס...לתדהמתו (ולשמחתו?) גילה קבוצה ענקית של בחורות ערומות כביום היוולדן , על פניו הופיעה הבעת בלבול , שהרי המעין הזה שלו הוא..עד עכשיו לא פגש אף אחד ושלא לומר אף אחת בביקוריו בזה המעיין.
ולפפתע OUT OF THE BLUE ראה איזה פלא , המעיין מאוכלס ע"י 25 נימפות מצחקקות אשר כולן ערומות . מה יעשה עכשיו ? הוא ציפה להיות לבד. הוא . אמונותו. רחצתו. הטהרותו. על מנת להמשיך יומו לדרכו . מה יעשה עכשיו? יכולתי לשמוע את גלגלי מוחו הקודח "עכשיו. תחליט.תלך.נוס על נפשך"
החייל לא אהב את שינוי תוכניותיו וחשב להסתלק אך המראה המלהיב של נימפות ערומות עמד בעוכריו ותקע מסמרים ברגליו. כמה חזק הערום של אישה על מוחו של גבר במיוחד בשנות ה18 לחייו . העלם המחוייל נטש את המקום דקות לאחר מכן ונשא עימו חוויה שלא ישכח במהרה. כאילו פסע בתוך גן העדן בעצמו.
ואנחנו הנימפות הערומות פנינו לתענוגותינו. 
שנים רבות לאחר מכן הבנתי שלא רק החייל חווה חוויה שלא תשכח.
כי גם אנו חווינו חוויה שלא שכחנו עד עצם היום הזה. 
הכלה אגב לסקרנים שבינכם, גרושה.

והמים במעיין עודם זורמים....