ריקרדו סמלר והשיטה הניהולית המצליחה

ריקרדו מתגורר ביערות הגשם בברזיל על גבעה מבודדת עם נוף ממגנט בלווית רעייתו וחמשת ילדיו.

הוא ופרננדה אחזו בידיהם את הספרים שכתב את הפרסים והדיסקים שתיעדו את מפעל חייו, זרקו אותם אל האש, המעשה היה משמעותי עבורו, זה איפשר לו להתנתק מהישגיו, להימנע מהתפארות, מהרצון שיזכרוהו ויהללוהו, השריפה שיקפה את הפילוסופיה של סמלר , כדי לסלול דרך צריך להשתחרר מחוקים ומכבלים וממושגים שכובלים אותו.

בזכות נועזותו השיטה שהוא יישם בחברת סמקו הפכה לאחת מן המצליחות בברזיל, הוא נותן יותא כח ואמירה לעובדים, אך אינו משנה את השיטה הכלכלית הקיימת, לא צריך לצאת מהקופסה צריך לשנות אותה מבפנים.

אנחנו בתקופה שחייבים לעזוב את היידע ולעבור לחוכמה. כאשר היה בן 21 הסכים להצעתו של אביו לנהל את חברת סמקו, לייצור צנטריפוגות לייצור שמן צמחי,.
כבר ביומו הראשון בעבודה פיטר 60% מעובדי החברה שעבדו לדעתו בצורה מיושנת. אמנם הביא את החברה למקום טוב יותר, אך עקב משימו רבות שלקח על עצמו, סבל עקב בעיות בריאות, הוא העסיק מנהל משאבי אנוש.

הנושא הראשון שלקח על עצמו, רצה לדעת מדוע עובדים רבים מגיעים באיחור לעבודה, לאחר הבירור התברר שהעובדים אינם אוהבים את מה שהם עושים, הוא הגה רעיון פשוט, העובדים יבואות לעבודה בשעה שהם רוצים וישארו במקום העבודה כמה שהם ירצו, הוא קידם רעיון נועז א) העובדים יקבעו את הלו"ז ובאיזה מחלקה הם רוצים לעבוד, יעבדו ללא פקוח, זה לא היה פשוט, היו עובדים שעזבו התקשו לעמוד באחריות שניתנה להם, אלו שנשארו הראו שיפוריפ בביצועיהם.

כאשר החל את השיטה לא ידע איזה פירות יניבו, ברגע שאתה מפחית מהדרישות והמחוקים באיזה שעה לבא, איך להתלבש, האדם מייצר לעצמו סיטואציה שהוא מרכיב את חייו והוא לוקח אחריות,.

יחד עם ההננהלה הסכימו העובדים לקצץ בשכרם תמורת אחוזים גבוהים ברווחים מה שכמובן השתלםפ להם.

כאשר נכנס לנהל את החברה היא הרוויחה 4 מליון והיו בה 90 עובדים, בשנת 2013 הרוויחה 212 מליון והיו בה 3000 עובדים, המספרים מדברים בעד עצמם.

במשך השנים קבל סמלר פרסים כתב שני ספרים שהסבירו את שיטת הניהול שלו, והוזמן להרצות בכנסים.

מה שהוא מחפש להעלות את רמת חייהם של העובדים שלו, אתה שואל את עצמך האם אפשר להשתמש בכסף בדרך לא אנרכיסטית לא מרקסיסטית ולא ימנית קיצונית.

הוא הגיע למסקנה בכדי ליצור אנשים וארגונים מאושרים, צריך לחשוב בצורה יותר עצמאית, וצריך להתחיל לחנך בגיל צעיר.

סמלר לא רק אומר אלא גם עושה, בשנת 2004 פתח את בית הספר הראשון  בסן פאולו שקרא לו לימיאר  מגיל 2- 6, לאחר מכן הוקמו עוד שלושה בתי ספר בהם לומדים מעל 1000 תלמידים, עד גיל 17.

בהמשך לפילוסופיה שלו לא בנה בית ספר פרטי, אלא שכנע את עירית סאן פאולו שתאפשר לו לבצע נסוי  בבית ספר ציבורי, השיטוןת הישנות כבר אינן עובדות.

יש לךנון אדם שנקרא חונך, אחראי מבחינת הרקע של התלמידים מתעד הכל באופן דיגיטלי, אין צורך במבחנים, נושאים מסורתיים מוחלפים בנושאים אמיתיים לחיים, כיצד אנו מודדים את עצמנו? כיצד אנו מבטאים את עצמנו?  ומה אנחנו רוצים בחיים?

הוא איננו מחפש את האנשים הטובים ביותר בתחומם, גם איננו מחפש להפוך את כולם לשווים.

כאשר קרתה לו תאונת דרכים קטלנית, לכוד מתחת למכונית בשמך למעלה משלוש שדעות, עד אשר חולץ, זה היה בשבילו תמרור אזהרה, עזב את כל הדירקטוריונים במשך כמה חודשים וויתר על מכונית ופלפון. הוא טוען אנשים רבים מתרוצצים ואומרים את הדבר החשוב אעשה מאוחר יותר, כדאי לחשוב מה זה ידרוש כדי לעשות את הקפיצה המשמעותית.
איגוד התעשיינים שמייצג את מנהלי החברות בברזיל האשים אותו שהוא מזלזל ברשות הניהולית, גם כמה פוליטיקאים ואנשי אקדמיה נשמעו סקפטיים, בטענה שניהול דמוקרטיח כזה הוא רדיקלי, זה לא משהו שמנהלים מוכנים להסתכן עבורו, והיו מה שראו בפילוסופיה שלו משהו קומוניסטי או אוטופי מדי.
כמה טוב שישנם חלוצים המתברכים במעוף אופק ואומץ וסוללים דרך לבאים אחריהם.