המחזה "הים הכחול העמוק" מאת טרנס ראטיגן המוצג בת' בית ליסין בבימויו של אלון אופיר, מתאר את החיים בסבך אהבה כואבת וחסרת סיכוי, השפעתה ההרסנית עד רגעי ההתפכחות והשחרור מאחיזתה.

צילום: כפיר בולוטין

זוגיות במבוך

שלושת גיבורי המחזה, הסטר קולייר (לימור גולדשטיין), ביל קולייר (לירון ברנס), פרדי פייג' (נדב נייטס), שבויים כל אחד מהם באימה מפני מגע עם תחושות של כאב ואבדן. הם 'מפלרטטים' עם המוות – הפיזי ובעיקר הרגשי. בניסיונותיהם האומללים למצוא מפלט ולברוח מפני הייאוש, הם נאחזים באובססיביות בידוע ובמוכר. פרדי (המאהב של הסטר), טייס לשעבר בחיל האוויר המלכותי, גבר כריזמתי, בורח מהעלבון על כך שאיש אינו זקוק לו כטייס, ואולי גם מהטראומות שחווה במלחמה שהסתיימה (אך אותותיה הותירו בו חותם, כמו גם בנפשם של שאר הדמויות המככבות במחזה), מתנהג כגבר פוחז, מעביר את זמנו בשתייה ובמשחקי גולף.

הסטר, הנשואה לקולייר - שופט נכבד ומבוגר ממנה שאינו מסוגל להביע בפניה רגשות של חום ואהבה, נאחזת בקשר מתסכל עם פרדי, שמבוסס כולו על תשוקה מינית, אך נעדר כל יכולת להעניק ולקבל אהבה וביטחון להם היא כה זקוקה. באהבתה הנואשת היא הופכת למעין קבצנית המקוששת אחרי מחוות האהבה הבודדות שפרדי מעניק לה. היא לא משתפת איש בתחושותיה. כלפי חוץ זה נראה כאילו היא מוכנה להיות 'אפר ועפר' לרגליו, עד שהיא מגיעה לקצה גבול היכולת שלה - אינה יכולה עוד לשאת את האגואיזם שלו, את הבטחותיו חסרות הכיסוי, והיא מנסה להתאבד – ניסיון שנכשל.

קולייר, מסרב להיפרד מהפנטזיה על הזוגיות, ממי שמעולם לא אהבה אותו וככל הנראה גם לא הרגישה נאהבת על ידו.

חייהם המפותלים של שלושת הגיבורים  (שחייהם ארוגים זה בזה כמו במערכת של כלים שלובים), עוברים מהפכים של גאות ושפל בדומה לים שתנודותיו הן בלתי צפויות, אך הטומן בחובו פוטנציאל של הרס וחורבן.

לקראת סוף המחזה, כאשר הסטר מגלה את מצוקתה וחושפת את האמת שלה, כמו גם שאר גיבורי המחזה - מגיעים למודעות ומסוגלים להרגיש את עצמם – הפרידות הקשות שנכפות עליהם, אינן נחוות רק בתחושת דחייה ואבדן משמעות החיים, אלא גם כאפשרות לשינוי והתפתחות. גם כשחשים שהדרך היא ללא מוצא, לרוב  אם מתבוננים היטב, אפשר להבחין בנקודות אור המהבהבות בקצה המנהרה.

מחזה מעניין, מעורר מחשבה ומעלה תובנות על מגבלות האהבה הרומנטית, מלאת הריגושים, אך בת החלוף לעומת זוגיות של חיי שגרה, שיש לשמרה ולהפיח בה חיים, פן תשקע בים השיממון...

קשה לרדת לצפונות לבם של בני אדם ולהבין לעומק את בחירותיהם. החשוב הוא שיהיה להם את החופש להחליט לבד על דרכם. המשחק המשובח והמדויק של כל השחקנים ובראשם, לימור גולדשטיין, נדב נייטס ולירון ברנס מטלטל, מעורר הרהורים נוגים וייתכן שגם מציב תמרור הזהרה לטיפוסים בעלי מזג סוער (וגם לאחרים), לא להיכנס ביודעין לקשרים חסרי סיכוי.

ושאלה נוספת: אם בעלה של הסטר נראה כל כך מרשים כמו השחקן לירון ברנס, מה לה כי תלך לרעות בשדות זרים?! לא כדאי לנסות טיפול זוגי?

הים הכחול העמוק

זוהי קלאסיקה בריטית בעיבוד מחודש. המחזה מ-1952, שכתב טרנס ראטיגן, הפך לטרגדיה מודרנית אולטימטיבית אודות אהבה נואשת. הוא זכה לעיבודים קולנועיים מרשימים, בהשתתפות מיטב הכוכבים, ומועלה שוב ושוב על במות התיאטרון בעולם.

היוצרים:
המחזאי טרנס ראטיגן; הבמאי: אלון אופיר; תרגום: עידו ריקלין; תפאורה: סבטלנה ברגר: תלבושות: אולה שבצוב; מוסיקה: שמוליק נויפלד; תאורה: זיו וולושין.  

משתתפים:
 לימור  גולדשטיין, נדב נייטס, לירון ברנס, נעמה שפירא, נמרוד ברגמן, מאי קשת, ויקטור סבג, עופר רוטנברג.

ההצגה עולה בתיאטרון בית ליסין