מוטקה > בלוגים > הבלוג של אסתי טל > "שם פרטי" - קומדיה חדשה בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין, בבימויו של רועי וינברג, מאירה נושאים אנושיים ואקטואלים מזוויות רבות-פנים וחודרת לנבכי הנפש. לא מפסיקים לצחוק
"שם פרטי" - קומדיה חדשה בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין, בבימויו של רועי וינברג, מאירה נושאים אנושיים ואקטואלים מזוויות רבות-פנים וחודרת לנבכי הנפש. לא מפסיקים לצחוק
צילום: רדי רובינשטיין
תקציר:
זה אמור היה להיות ערב פריזאי נעים בדירתם של אליזבת' ופייר, עם משפחה וחברים. אֶליזבת' (בגילומה הנהדר של מאי גריאני) הכינה ארוחה מיוחדת גדושת מעדנים - הניצבת במרכז הסלון - להנאת כולם: פְייר, בעלה, פרופסור לספרות, ונסן, אחיה, שמצא סוף סוף את אשת חלומותיו, אנה (מיכל עוזיאל), דמות חדורת ביטחון ואסרטיוויות, הנמצאת בהיריון מתקדם, והחבר הכי טוב, קלוד, נגן טרומבון (בגילומו הנפלא של עומר דץ), הלבוש בססגוניות עם קריצה הומוריסטית, שיצק בקרב הנוכחים אווירה של שובבות ומסתורין.
מעל כל אלה מרחף גם צילה של אם המשפחה, המתגוררת לה הרחק בכפר ועוטפת אותם באהבה ובנדיבות, אם כי נשמעת מרחוק כטיפוס הסובל מדאגנות יתר וחטטנות, שלא מפסיקה לתת הוראות ומבקשת דיווח שוטף על המתרחש בבית המארחים.
הערב מתחיל בשיח רעים, אך מקבל תפנית בלתי צפויה, לאחר שונסן האבא לעתיד (השחקן איתמר אליהו) עורך משחק ובו מתבקשים כולם לנחש את השם הפרטי שבחר לרך שיוולד. כולם משתפים פעולה: מרחפים על כנפי הדמיון, זורקים לאוויר שמות וכינויים של דמויות בעלות שם, נוברים בעולם החי והצומח, שולפים שמות של מלכים ונסיכים וכמעט מקבלים שבץ כשונסן מספר להם על השם שבחר לתינוק שבדרך - אדולף. האורחים לא מאמינים למשמע אוזניהם, במיוחד כשונסן אומר שאינו מוצא פסול בדבר. מסתבר שונסן בכלל ביקש להתבדח, אלא שבינתיים הוא מרט את העצבים של כולם.
עד מהרה, הארוחה מתפתחת לוויכוח סוער שמערב אידיאולוגיה ויחסים בין-אישיים ומאיים על מערכות הקשרים ארוכות השנים. אחרי המפגש הצרחני הזה והריב הבלתי פוסק בדמות סצנות של תוהו ובוהו - כולל עלבונות שהוטחו ללא שליטה האחד בשני, תחושות מעיקות שהוסתרו עד כה ופרצו מעומק הלב, סודות אינטימיים שנחשפו – שום דבר לא ימשיך להיות כפי שהיה.
לקראת סוף המחזה יוצא המרצע מין השק. אליזבת' שטרחה ימים שלמים על הארוחה, שופכת את מרי ליבה על כך שאיש אינו מעריך את מאמציה, מתייחסים אליה כאל מובן מאליו ואפילו לא משבחים את התפריט שהכינה, בקושי טועמים משהו, למעט קלוד (עומר דץ) שכל הזמן לועס משהו ומפגין חיבה יתרה כלפי אליזבת'. רק בסוף ההצגה מסתבר גם מדוע.
הצגה שנונה, מלאת הפתעות, משחק מצוין של כל צוות המשתתפים, שכל אחד מהם מגלם טיפוס שונה בתכלית מרעהו ועל פניו בכלל לא מובן מה מחבר ביניהם. ככל שהעלילה מתפתחת אנחנו מגלים עוד טפח מדמותם של הגיבורים.
המחזה רווי בסצנות מצחיקות והמאכלים שעל השולחן מזכירים את המימונה, רק שהפעם הקהל קיבל 'כיבוד' מסוג אחר והאוכל ירד לטמיון. הקהל יצא דווקא מרוצה.
היוצרים: המחזאים מתיה דלאפור ואלכסנדר דה לה פאטאלייר,הנחשבים כבכירי הסטיריקנים וכותבים דרך קבע לטלוויזיה הצרפתית,
תרגום: דורי פרנס,
בימוי: רועי וינברג
השחקנים המשתתפים בהצגה: עומר דץ, מאי גריאני, אור משה, מיכל עוזיאל, איתמר אליהו, תומר ברש.
"שם פרטי" מוצג באולם המופעים של הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין , ברחוב המבשר 22, שכונת התקווה בת"א בין התאריכים 2.3-24.3, בכל ערב בשעה 20:30 ובימי שישי בשעה 14:00
תקציר:
זה אמור היה להיות ערב פריזאי נעים בדירתם של אליזבת' ופייר, עם משפחה וחברים. אֶליזבת' (בגילומה הנהדר של מאי גריאני) הכינה ארוחה מיוחדת גדושת מעדנים - הניצבת במרכז הסלון - להנאת כולם: פְייר, בעלה, פרופסור לספרות, ונסן, אחיה, שמצא סוף סוף את אשת חלומותיו, אנה (מיכל עוזיאל), דמות חדורת ביטחון ואסרטיוויות, הנמצאת בהיריון מתקדם, והחבר הכי טוב, קלוד, נגן טרומבון (בגילומו הנפלא של עומר דץ), הלבוש בססגוניות עם קריצה הומוריסטית, שיצק בקרב הנוכחים אווירה של שובבות ומסתורין.
מעל כל אלה מרחף גם צילה של אם המשפחה, המתגוררת לה הרחק בכפר ועוטפת אותם באהבה ובנדיבות, אם כי נשמעת מרחוק כטיפוס הסובל מדאגנות יתר וחטטנות, שלא מפסיקה לתת הוראות ומבקשת דיווח שוטף על המתרחש בבית המארחים.
הערב מתחיל בשיח רעים, אך מקבל תפנית בלתי צפויה, לאחר שונסן האבא לעתיד (השחקן איתמר אליהו) עורך משחק ובו מתבקשים כולם לנחש את השם הפרטי שבחר לרך שיוולד. כולם משתפים פעולה: מרחפים על כנפי הדמיון, זורקים לאוויר שמות וכינויים של דמויות בעלות שם, נוברים בעולם החי והצומח, שולפים שמות של מלכים ונסיכים וכמעט מקבלים שבץ כשונסן מספר להם על השם שבחר לתינוק שבדרך - אדולף. האורחים לא מאמינים למשמע אוזניהם, במיוחד כשונסן אומר שאינו מוצא פסול בדבר. מסתבר שונסן בכלל ביקש להתבדח, אלא שבינתיים הוא מרט את העצבים של כולם.
עד מהרה, הארוחה מתפתחת לוויכוח סוער שמערב אידיאולוגיה ויחסים בין-אישיים ומאיים על מערכות הקשרים ארוכות השנים. אחרי המפגש הצרחני הזה והריב הבלתי פוסק בדמות סצנות של תוהו ובוהו - כולל עלבונות שהוטחו ללא שליטה האחד בשני, תחושות מעיקות שהוסתרו עד כה ופרצו מעומק הלב, סודות אינטימיים שנחשפו – שום דבר לא ימשיך להיות כפי שהיה.
לקראת סוף המחזה יוצא המרצע מין השק. אליזבת' שטרחה ימים שלמים על הארוחה, שופכת את מרי ליבה על כך שאיש אינו מעריך את מאמציה, מתייחסים אליה כאל מובן מאליו ואפילו לא משבחים את התפריט שהכינה, בקושי טועמים משהו, למעט קלוד (עומר דץ) שכל הזמן לועס משהו ומפגין חיבה יתרה כלפי אליזבת'. רק בסוף ההצגה מסתבר גם מדוע.
הצגה שנונה, מלאת הפתעות, משחק מצוין של כל צוות המשתתפים, שכל אחד מהם מגלם טיפוס שונה בתכלית מרעהו ועל פניו בכלל לא מובן מה מחבר ביניהם. ככל שהעלילה מתפתחת אנחנו מגלים עוד טפח מדמותם של הגיבורים.
המחזה רווי בסצנות מצחיקות והמאכלים שעל השולחן מזכירים את המימונה, רק שהפעם הקהל קיבל 'כיבוד' מסוג אחר והאוכל ירד לטמיון. הקהל יצא דווקא מרוצה.
היוצרים: המחזאים מתיה דלאפור ואלכסנדר דה לה פאטאלייר,הנחשבים כבכירי הסטיריקנים וכותבים דרך קבע לטלוויזיה הצרפתית,
תרגום: דורי פרנס,
בימוי: רועי וינברג
השחקנים המשתתפים בהצגה: עומר דץ, מאי גריאני, אור משה, מיכל עוזיאל, איתמר אליהו, תומר ברש.
"שם פרטי" מוצג באולם המופעים של הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין , ברחוב המבשר 22, שכונת התקווה בת"א בין התאריכים 2.3-24.3, בכל ערב בשעה 20:30 ובימי שישי בשעה 14:00
תגובות
0
אהבו
0
1563
כתוב/י תגובה...
עריכת תגובה
השבה לתגובה
ניסים ונפלאות
בודקת אם אתם עדיין קיימים בעידן הבלבלת הקורונטית.
אודליה
לקריאת הפוסט
"לילה בפריז" השאנסונים הגדולים של כל הזמנים
צילום: באדיבות תיאטרון הקאמרי
מסע לילי קסום בעיר האורות לצלילי מיטב שיריהם של אדית פיאף, ז'אק ברל, שארל...
לקריאת הפוסט
תחושת בטן - דרמה משפחתית שעולה על במת תיאטרון הקאמרי
צילום: גבריאל בהרליה.
תחושת בטן עוסקת בחופש הבחירה של נשים בתקופתנו: לגבי גופן, מסלול חייהן והייעוד שלהן...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות