איזכור

כלומר, אריאל, אם הבנתי נכון את דבריך, אולי נתפסתי כיותר מדי.

אולי, אני לא בטוחה. כי בזמן כה קצר לא נראה לי שאפשר עד כדי עומקים כאלו להכיר.

אבל, לך תדע.

בכל מקרה, תודה לתגובה

אני לגמרי מסכימה איתך אריאל (גם לי קרה פה ושם שהיו שהרגשתי שאינם מתאימים).

לא זה הנושא.

הנושא הוא ההתמודדות שלי כשמסתבר שאני נמצאת לא מתאימה.

בהגיון אני מבינה ואמורה לקבל, כפי שכתבתי בפוסט. הרגש הוא זה שעלי להתמודד איתו. תחושת הפגיעה.

איזכור.  מירה.



הכאב שבסירוב.

במאה העשרים ו... גבר ואשה מגיעים ל'דייט'. במסעדה, או בית קפה, מקום אותו סיכמו ביניהם להפגש.

ישבו ודברו, בחנו זו את זה. גיששו בדקו התאמות. נקודות משותפות, ואחרות שלא...

לכאורה שוויון מלא בין שני המינים הזכות בבחירת בן/בת זוג.

ואילו הטבע ברא את בריותיו אחרת. הטבע ברא אותם זכר ונקבה. הוא צייד כל מין בתכונות יחודיות, שונות זו מזו.

בעולם הצפורים, הזכר מתהדר בנוצותיו ובריקודי חיזור, כדי לפתות את הנקבה להעתר לחיזוריו.

בעלי חיים גדולים יותר, הנקבה נענת לזכר החזק בעדר. כי ככה ברא הטבע, (או אלוהים) את עולמו, זכר ונקבה.

גם הגן האנושי לא מתבלבל בזיהוי, בין גבר לאשה, על אף מאמצי התנועה הפמיניסתית, לטשטש ההבדלים המהותיים הקיימים בין שני המינים. ותפקודו של כל מין בטבע.



מתחבר שוב לפוסט של מירה. בשורה האחרונה מירה כותבת:

"מה שנותר לי כעת זה להכיל אותו, (רגש העלבון הצורב שבסירוב), לאמץ אותו אלי בחמלה, ולקוות שמתישהו, סוף סוף יסכים (הרגש המתסכל הזה), לשחרר אותי מנוכחותו".

זאת כיוון, כל אשה בנפשה ופנימיותה, מעוניינת, נכספת לחיזוריו של הגבר. החיזור מחזק את נשיותה הנפלאה, ואת אישיותה, ומעלה את ערכה היחודי כאשה, ששווה להתאמץ כדי לכבוש את ליבה ולהתחבר אליה.

וזה הדבר שנמנע, נגזל מהאשה, והגן הנשי לקבל את המגיע לו, כדי למלא ולקיים, את חלקו ויעודו בטבע.



האשמה לא באמירתו של הגבר - "לא התלבש לנו", אלא, בנורמות הלא טבעיות של המאה העשרים, להתכחש לצו הבריאה, לטשטש השוני המהותי הקיים בין זכר ונקבה. 

תודה מירה היקרה. על פוסט ששווה לדון בו. שבת שלום. (פרח).

נדב יקירי,

למרות שנוח לי במובן מסויים לקבל את הגישה שעל הגבר לחזר אחר האישה, לרומם את רוחה, לחזק נשיותה, אין בי טענה כלפי ההתנהלות האחרת, שלפי הצעתך אחראית לה הנורמה החברתית של תקופתינו. נראה לי שלא אטעה אם אטען שכל אחד, בין אם גבר בין אם אישה, חפצים להרגיש רצויים. דחייה יכולה להעליב כל אדם, במידה זו או אחרת, בלי קשר למינו הביולוגי. אומר יותר מזה - מידת תחושת העלבון אינה נעוצה במין אלא במידת הבטחון העצמי, ממנו נובע הדימוי העצמי, שיש לאדם על עצמו.

לי כנראה יש עוד מרחק לעבור כדי להגיע למידה המבוקשת.

 

...אחרי הסבר ממצה על תורת האבולוציה אומר בפשטות: גם אותי נפנפו, ולפעמים גם בצורה שפלה שאינה משתמעת לשתי פנים - לומדים לחיות עם זה - עד היום אני רואה במועדוני ריקודים נשים שמסרבות להזמנה לריקוד (גם לי לפעמים) וגברים נעלבים - כועסים כמה ימים אבל נשארים בחיים.

   הסטטיסטיקה מראה שמערכות יחסים שהחלו בבליינד דייט רובן לא החזיקו מעמד ואילו מערכות יחסים שהחלו במבטים קצרצרים ונוקבים (משני הצדדים) נשאו פירות.

למירה

אני כנראה האישה היחידה שכותבת לך תגובה 

גבר הוא יצור מיוחד, אבל לא פחות ממנו גם אישה ,ולכל זה מתווסף ניסיון החיים

אך מעבר לכך אישה היא יצור חזק,ואל לאף אחת לחשוב .שרגש שמתפתח אצלה הוא חולשה, אלא בדיוק ההיפך הוא חוזק

החכמה ,הנשית  ידועה עוד מקדמא דנא, תוכלי למצא אותה .באגדות התנך ,מי שהשתמשה בה הישיגה את מבוקשה

אף אחת מהנשים לא מבינה גבר אבל אם החליטה  לעמוד לצידו למרות חוסר ההבנה עקב היותו גבר תעמוד היא לצידו, תעודד אותו ותפרגן לו

אובר קווליפייד זה קבוצת כישורים קיימת שאין להתעלם ממנה אבל אין צורך להתהדר בה כי היא קיימת והיא שם,, אני ואפסי עוד לא מתלבש טוב לא על נשים ולא על גברים

את לעולם לא תביני גבר אבל תמיד תוכלי לעשות לו טוב אם תפעילי את החכמה הנשית שלך.. ..

זכרי כי אחרי כל גבר מצליח עומדת אישה בעלת שנינות נשית

ואכן כמו שאומרים סוף מעשה במחשבת תחילה

ודי לחכימא ברמיזה



ב ה צ ל ח ה



Y M I

 

בעיקר יש לי הערכה על הדיון שהצלחת לעורר כאן

 הסיטואציה הזו אני מניח קורית המון בשני הצדדים, אין לצפות שכל מפפגש כזה יצמיח הצלחות לא לזה ולא לזו. מעריך את האמץ של הדוברת בסיפור להתקשר אלו, הרי הנתק כבר ברור

לנדב

מאד מתחברת לתגובתך הבאמת אמיתית ומעמיקה למירה

יחסי גבר אישה אכן מבוססים על  הסוג של האדם, אם זו אישה או גבר ובטבע אם לא תדע הנקבה לקבל את תפקידו של הזכר בטבע, בחכמתה  ,קשר לא יוצר כאן

לא נותר למירה אלא אכן להתמודד עם. בושת האכזבה שבסרוב

אז מה בעצם היתה מטרת הפוסט לעורר את רחמיהם של נותני התגובה?  או באמת לנסות לשעות .לתגובה רצינית מבעלי נסיון

כל התגובות שנכתבו רק ניסו  ברחמיהם לנחם את מירה שזה בעצם קורה וקרה לכולם ועוד יקרה כל זמן .כל זמן שאישה לא תדע את מקומה בטבע ומקומו של הגבר בטבע שהיא בעצם חלק ממנו מפחי נפש אכן יקרו,היא בעצם כרגע נמצאת בהתמודדות עם עצמה להרוג את בושת הסרוב

ובנוסף... .האדרת הכישורים האישיים לא בדיוק יביאו לאהדה, אולי ההיפך הוא הנכון.. . ככל שהאישה תעודד את הגבר כן תגדל האהדה,הגבר לא יברח ממנה להיפך הוא יהנה מהפרגון ולא ירגיש בתחרות כשרונות... 

אהבתי עד מאד את תגובתך והבנתך .את הסיטואציה לאשורה



יומך שיהיה ברוך



Y M I

 

בין אם זו גבר, בין אם זו אשה, המעט הוא לכבד את האחר. כך שגם אם אתה מוצא, באותו מפגש ראשוני, שהיא אינה זו שמרגישה לך מתאימה, וגם אם את מוצאת שהוא אינו מרגיש לך האחד המתאים, מן הראוי ליידע, כמובן בדרך מנומסת ומתחשבת. אבל בכל מקרה לא להיעלם ולהיאלם.

באשר לכישורים אישיים - אני לגמרי בעד צניעות, במקביל לכך שכל אחד מכיר בערך עצמו. הוא מכיר ואין לו צורך להפגין זאת. זה ברור מבחינתי.

ורחמים - מיותרים לי, למרות שאני מבינה את גילויי האמפטיה. הרי איני היחידה מן הסתם שחוותה כזאת, וגם אם הלוגיקה אומרת שאין סיבה להיפגע, בה הרגש ומתחרה בזה.

שוב תודה לכל המגיבים. שמחה שעוררתי מחשבה.

למירה

על כל אדם לכבד את. רעו בדיוק כפי שהוא מכבד את עצמו אחרת עובדת היותו אדם. ולא בהמה מוטלת בספק

חוסר כבוד המונח בלהעלם ולהאלם  קשור אכן לזלזול.. והתנשאות

לא כל בני האדם,  לצערי ,משוחררים. מאלו. שלשת המרכיבים אכן בזו הנקודה הצדק עימך להעלם ולהאלם תכונות  המעלות קבס, וכל המתחסדים למיניהם צבועים







Y M I













 

מירה חביבה,

מי שלא רוצה בך לא שווה אותך,,כי הבעיה היא שלו- ולא שלך,

 זו המשוואה שאת צריכה ללכת לאורה, וכך לעולם לא תיפגעי,

"הפוסל במומו פוסל",ויש כאלה שכדי להרגיש גדולים הם חייבים להקטין,

אז אל תתרגשי מגברים כאלה,,

היית יותר מידי חכמה או יפה או מוצלחת ממנו -הרגיש לא ראוי לך ונבהל

בהצלחה לך עם האדם הראוי והמתאים לך,  כי לא כולם כאלה,



 

נירה יקרה, הרבה אמפטיה בדבריך.

אני לגמרי מסכימה שעלי להעריך את עצמי, ובלי קשר לאף אחד אחר. 

אני מניחה שישנם מקרים בהם יש צד שחושש שמא האחר עולה עליו בכישורים וכד', כמו גם מקרים שבהם פשוט האחר מרגיש שהאדם מולו אינו מתאים למאווייו מסיבות אחרות

כך או כך, בהחלט חשוב להעריך את עצמך, כפי שציינת והסכמתי, ולדעת לקבל בשלווה גם תגובה שלילית. ולשם בדיוק אני חותרת.