המשך יומנה של אזרחית ותיקה

תופעה נוספת שהחלה אצלי לאחרונה היא הצפה של זיכרונות,בדרך כלל הייתי ממוקדת במשימות ובמטלות שלי ובדרך כלל המחשבות היו על העתיד,מדי פעם צץ זיכרון מהעבר,אבל עכשיו כל דבר מדליק אצלי את טריגר הזיכרונות ,ילדה בלונדינית מחזירה אותי לילדות של בתי ,ואני נודדת בין המחשבות,כמה מתוקה היתה כשרקדה בלט,איך אהבתי לצפות בה רוקדת במסיבות הסיום,שעות רבות הקדישה לאימונים,על הפרקט והבר שעשינו למענה בבית,מתבוננת בעצמה במראה הגדולה שתלינו על הקיר,איך קנינו לה נעלי סטפס והכלב שלנו הרס אותן לפני ההופעה החשובה וחמותי התרוצצה עם הנעלים עד שמצאה סנדלר שהצליח לתקן אותן,
ילד מתולתל מחזיר אותי לילדות של בני ואיך מגיל שלוש התחיל לתופף על כל דבר שמצא ואיזה קורדינציה נפלאה היתה לו מילדות.ואיך ישבתי על ידו שעות על גבי שעות כשהתאמן.
המחשבות צפות בכל סיטואציה ,באמצע קריאת ספר,בצפיה בטלויזיה,אפילו באמצא קניות כשמוצר מסוים מעלה בי זכרונות ישנים.והן נודדות לתקופות רחוקות,אפילו לילדות שלי,עוגת גבינה מזכירה לי את עוגות הגבינה הנפלאות של אמי ואת ריח החמין ביום שישי ואיך כל המשפחה היתה מוזמנת לארוחות בבית הורי,ואיך אחי השובב נפל בבגדיו לבריכה בגינה שהיתה מיועדת לנוי בלבד ,ואיך משינו אותו מהמים  רועד מקור ובגדיו ספוגים מים ,כיסינו אותו בבגדים שלנו שלא יתקרר,ואיזה חיוך מאוזן לאוזן היה נסוך על פניו בגלל החוויה.והזכרונות לא מרפים,מגיחים ממשכנם וממלאים את מוחי.ומלווים אותי בכל שעות היום ועד שאני נרדמת.