"נורמנדי בעירום", סרטו של פיליפ לה גיי - קומדיה מלאת דמיון על חקלאים מנורמנדי המסכימים להצטלם בעירום כאקט של מחאה והפניית זרקור למצוקתם. מוקרן בבתי קולנוע ברחבי הארץ.
צילום: באדיבות סרטי נחשון.
תקציר: הם ניסו הכל, מלבד... להוריד את הבגדים
לכפר קטן בנורמנדי, בו החקלאים מושפעים מהמשבר הכלכלי, מגיע צלם אמריקאי, אמן קונספטואלי, המתמחה בצילומי עירום המוניים. ראש הכפר (פרנסואה קלוזה, כוכב "מחוברים לחיים") מזהה בצילום הזדמנות להציל את הכפר שלו, אך לשם כך על כל הכפר להסכים להצעה החושפנית. האם הם יהיו מוכנים לחשוף את הכל? חכו ותופתעו.
על המרקע מתגלה בפנינו נוף כפרי יפהפה. שטחי מרעה רחבים. משפחה של פריזאים באים לחיות בכפר. המקום מאויש בחקלאים ותיקים, מגדלים אורגניים, מתווכים, כאלה שמוכרים ישירות לצרכנים דרך אגודות שיתופיות. אנו נחשפים למציאות החיים היומיומית שלהם. הם עוברים קשיים, סבל, נתונים לבעיות כלכליות ומתחבטים בבעיות מוסריות. הם לא מדברים בקול אחד. בעיקרון, אף אחד לא מסכים עם אף אחד על כלום, אך כולם שותפים לתחושת הייאוש.
הם מרגישים בודדים במערכה שלהם, מושפלים ועם תחושה חזקה שהשלטונות מזניחים אותם ולא מקשיבים לצרכים ולבעיות שלהם: נפילת מחירי הבשר והחלב, שחיקה של כלי עבודה חקלאיים, הפגנות וחסימות דרכים. לכן, כשראש הכפר מציע להם להצטלם בעירום כאות מחאה, הם אומרים: "אנחנו מרגישים שאנחנו ערומים לגמרי ואתה עוד רוצה להפשיט אותנו גם מהבגדים"?...
כשראיתי את הדמויות המסוגרות הללו בבגדיהם המרושלים, הסתקרנתי לראות אם הצלם המתמחה בצילומי עירום יצליח במשימה שהציב. אף אחד מהדמויות המופיעות בסרט לא מצטיין במבנה גוף אטרקטיבי בלשון המעטה, אך לאט לאט כשהבינו את היתרונות שבצילום העירום, ניבטו פרצות בחומת המגן שלהם. אחד החקלאים אמר, "אין לי בעיה להתפשט, אני אעשה את זה" והשני השיב: "אם אתה תעשה את זה, אני אעשה את זה"...
בסוף הם גילו רוח חיובית. אחת התמונות היפות ביותר בסרט, לקראת הסיום, הוא הריצה המשותפת בעירום, כשמטוס מנציח את גופם החף מבגדים מלמעלה. כולם נראו משוחררים כמו ילדים שקופצים לבריכה. הייתה תחושה של שמחה. כמו תחושה של גן עדן אבוד. ממש אדם וחווה.
סרט מקסים ומשעשע, המוכיח שאפשר לשבור את מחסום הפחד גם אצל אנשים נוקשים כשמוצאים את המפתח ללבם ולתחושותיהם.
יוצרים
במאי: פיליפ לה גיי
תסריט: פיליפ לה גיי
ויקטוריה בדו
אוליבייה דזה
מוזיקה מקורית: ברונו קוליה
צילום: ז'אן קלוד לריו
שחקנים:
ז'ורז' בלבוזר: פרנסואה קלוזה
ניומן: טובי ג'ונס
תיירי לווסור: פרנסואה-קסאבייה דמזון
ואלרי לווסור: ז'ולי אן רות
ונסן ז'וסלן: ארתור דופון
רוג'ר: גרגורי גדבואה
בראדלי: ונסן רגאן
צרפת 2018, צרפתית בתרגום לעברית ולאנגלית, 105 דקות
הסרט מופץ על ידי סרטי נחשון, הוקרן בבכורה ארצית בסוכות בפסטיבל הקולנוע חיפה בנוכחות הבמאי והחל מ- 27/9 בסינמטק תל אביב וברחבי הארץ.
סרט נחמד , קומי, מעט מאוד עירום אולי דקה שתיים.
הרבה דיבורים מסביב לנושא, עשוי טוב, שווה לראות.
תודה על תגובתך. למדתי ממך את המושג "שווה לראות". כשמדובר בהנאה מסרט, בדרך כלל זה עניין של טעם. כל אחד מתמקד בהיבט אחר ונותן משמעות אחרת למה שהוא רואה ומרגיש. אני חשבתי על החקלאים המסכנים אצלנו בארץ, שגוזלים את פרנסתם וחשבתי על אפקט העדר. גם כאלו שלא רצו להתפשט, התפשטו כשהבינו שחבריהם יסירו את בגדיהם. חשבתי שעליי לא היו יכולים להשפיע אם לא הייתי רוצה להצטלם.
חוץ מזה יש כאן הנושא האסתטי. טוב שלא צילמו את גיבורי הסרט מקרוב. הם היו לבנבנים כל כך, מה שלא מעורר אסוסיאציה של אנשים בריאים. עכשיו אני צופה בתוכנית נינג'ה ונהנית לראות את הדמויות החסונות והספורטיביות והסיפורים על עברם ועל הדימוי הנמוך שהיה להם, נוגע ללבי.
אפשר להמשיך ולהתפלסף, אבל זה רק אילו היה לי מקום לכתבה גדולה יותר...
לילה טוב וחג שמח, אסתי
לא הבנתי מה זה הומאז' לכריסטו. לישו? לנוצרים? קראתי חומרים על היוצרים וכל אחד מהם הוא בעל רזומה עשיר ואם הייתי מתחילה להזכיר סרטים שביימו או שיחקו בהם, הכתבה לא הייתה מסתיימת... פיליפ לה גיי כתב וביים לדוגמה את "הנשים הקומה השישית) ראש הכפר פרנסואה קלוזה שיחק ב"מחוברים לחיים" והוא זיהה בצילום אנשי הכפר הזדמנות להציל את הכפר. כתיבת יתר פרטים היה מקשה על הקורא, אז החלטתי הפעם לכתוב ישר ולעניין. אם היה מדובר ביוצרים ישראלים ('גדולי הדור' שלנו, בארצנו,כמובן) - הייתי אולי מרחיבה את היריעה...
אחרי החגים, יש לי הזמנות להצגות וקונצרטים ומחזות זמר, כך שחיי וחיי הקוראים יהיו מגוונים בהיבט הזה. אני מקווה...
תודה על התגובה המהירה,
חג שמח
אסתי טל
בכל אופן אין להשוות את מה שראיתי בסרט לצילומי העירום בים המלח. הסרט מתאר מקום שכוח-אל שיש בו מרחבי דשא עצומים. אין אף ילד במרחב הזה (אולי השאירו אותם בבית). הצילום נעשה גם כדי לקרב את האנשים - שבקושי דברו האחד עם השני - ולגרום להם להיות סימפטיים יותר ומאוחדים. רוב הסרט עסק בכך שהם מסרבים להצטלם בעירום ורק לקראת הסוף (עיניי היו עצומות כבר מרוב עייפות) לפתע שמעתי מעין צווחה, פקחתי את עיניי וראיתי את כל הדמויות האלו חוצות שדה פתוח. הצילום נעשה ממטוס, כך שראו באלכסון את ישבנם. הצילום היה אומנותי. אין ספק. הסרט הוא מעין קומדיה דרמטית ולכן לקחתי את הדברים בפרופורציה. כיוון שהסרט עסק בבעיה אנושית וכלכלית ואפילו פסיכולוגית, קיבלתי את כל 'החבילה' ביחד. לא התרגשתי כמובן. הצילום הזה בישר את סיום הסרט. השמיעו מוסיקה נהדרת וכולם מיהרו לצאת מהאולם.
כל עוד מדובר בסרט שמתרחש במקום אחר ובתקופה אחרת ועם טיפוסים אחרים - זה חצי צרה. בארץ זה נראה ונשמע אחרת.
לא יכולתי לפתוח את שאר הקישורים, כי הופיעו במחשב שלי כיתוביות שהאינטרנט הפסיק לפעול וביקשו לסגור את התוכנית.
כיוון שאני לא מומחית גדולה במחשב ופעם כבר קרה לי בלגאן בעקבות זה שפתחתי כל מיני קישורים ואתר מוטקה נעלם לי לכל הלילה, אני חוששת לנסות עוד פעם. הבנתי את המסר. מי מהקוראים שרוצה לראות את הסרט, זוהי בחירה שלו ומי שחש שהסרט פוגע בצנעת הפרט ואינו מוסרי - גם בחירה שלו. ראיתי מספר חובשי כיפות בקהל...
תודה על התגובה. שמחתי לקרוא זאת. לידיעתך קיבלתי הזמנה מלהקת בת שבע הצעירה למופע והזהירו מראש שהמופע הוא בערום מלא. כמובן שלא הגבתי ואין בכוונתי להתקרב בכלל לאולם בו יעלה המופע...כל יזם מציג איזו מטרה נעלה אחרת כתרוץ למופעי העירום. שיהיו בריאים. מזל שאני לא צריכה לקבוע את סדר היום הציבורי. יש לנו בעיות חשובות וכואבות יותר במדינה.
חג שמח
אסתי
בין קריאת מאמרים על השואה והליכה למטבח, ניסיתי לפתוח את הקישור הראשון ששלחת לי ועכשיו אני יודעת מיהו קריסטו, עברו, השכלתו ואפילו כיצד הכיר את אשתו שקיבלה את השכלתה בטוניס. הם עוטפים בניינים.?! ממש מקצוע מאתגר. פעם היו עוטפים את הספות בסדינים כדי לשמור עליהן. למה צריך לעטוף בניינים ולהסתיר את יופיים הטבעי והאלמנטים מהם הם בנויים, נשגב מבינתי.
תודה על שעזרת לי להרחיב את אופקיי. מעכשיו לא אשכח לעולם את קריסטו. יש לי כאן בסביבה תערוכות נהדרות. ממש מרחק הליכה מביתי. אם תהיה תערוכה של קריסטו בתל אביב בעתיד, אוליי אגש לבקר.
מחר חוזרים לשגרה, ברוך השם,
וכולם מתעוררים לחיים בארץ הקודש.
להשתמע,
אסתר
אני רואה עכשו שהתגובה שלי הגיעה אלייך. לא ידעתי שיש כל כך הרבה מיכאלות באתר.. אני גם רואה שבלבלו את סדר התגובות. העיקר שזה הגיע.
ערב טוב
להשתמע ב'יום של שמחות'
אסתי