ערכי מוסר - זיכרון אמיתי - סיפור קטן

ערכי מוסר - זיכרון אמיתי עם מוסר השכל
בגן הילדים, ואני כבן ארבע וחצי. ישבנו סביב השולחנות הקטנים וציירנו. הרגשתי שאני מצייר משהו כביר.
ציור בצבעים, כל כך יפה. חזית בית עם גג משולש וארובה מעשנת, דלת קטנה באמצע החזית, עם חלונות קטנים למעלה בפינות. ילד בעיגולים וקוים, כמעט בגובה הבית, עצים, פרח ענק, שמש בפינה העליונה עם קרניים צהובות... ופתאום...
משמאלי הילדה רחל, מושיטה יד, אוחזת באגרופה מקלון צבע ירוק בהיר, מרביצה קישקוש צפוף של קוים בזיג-זאג על רוב מרכז הציור שלי... תוך שהיא דוחפת אותי לאחור.
"למה?!?!??? למה???" שאלתי באימה ובתימהון.
"למה????... למה ה ו א קישקש לי, אז אני קשקשתי לך!!!..." הצביעה על שכנה משמאל.
"אבל אני לא קישקשתי לך...!!!" מחיתי נעלב.
"אבל הוא קישקש לי"... סיימה את הויכוח.
ואני רציתי לבכות... ואולי גם בכיתי.
(C) כל הזכויות שמורות
נכתב לפני כעשר שנים כי...
נזכרתי במעשה אחרי הפוגרומצ'יק שעשו מתנחלינו בעקבות פינוי בית בחברון...
ומאז חזרו ועשו אין ספור "נקמות" כאלו ואחרות...
בגן הילדים, ואני כבן ארבע וחצי. ישבנו סביב השולחנות הקטנים וציירנו. הרגשתי שאני מצייר משהו כביר.
ציור בצבעים, כל כך יפה. חזית בית עם גג משולש וארובה מעשנת, דלת קטנה באמצע החזית, עם חלונות קטנים למעלה בפינות. ילד בעיגולים וקוים, כמעט בגובה הבית, עצים, פרח ענק, שמש בפינה העליונה עם קרניים צהובות... ופתאום...
משמאלי הילדה רחל, מושיטה יד, אוחזת באגרופה מקלון צבע ירוק בהיר, מרביצה קישקוש צפוף של קוים בזיג-זאג על רוב מרכז הציור שלי... תוך שהיא דוחפת אותי לאחור.
"למה?!?!??? למה???" שאלתי באימה ובתימהון.
"למה????... למה ה ו א קישקש לי, אז אני קשקשתי לך!!!..." הצביעה על שכנה משמאל.
"אבל אני לא קישקשתי לך...!!!" מחיתי נעלב.
"אבל הוא קישקש לי"... סיימה את הויכוח.
ואני רציתי לבכות... ואולי גם בכיתי.
(C) כל הזכויות שמורות
נכתב לפני כעשר שנים כי...
נזכרתי במעשה אחרי הפוגרומצ'יק שעשו מתנחלינו בעקבות פינוי בית בחברון...
ומאז חזרו ועשו אין ספור "נקמות" כאלו ואחרות...
"חברים לנשק" - זיכרון לחללי צה"ל - סיפור אמיתי
"חברים לנשק"- זיכרון לחללי צה"ל -
סיפור אמיתי - מאתרמיאב-
ערב אחד, בערך בשמונה, לקראת מנוחת הלילה, נקראה מחלקה 2 להתייצב מול משרד הפלוגה, עם רובים מכודנים וחגור קל. המ"מ הודיע לחיילים כי...
לקריאת הפוסט
יום חג בכיתה... – בעקבות מעשה שהיה
יום חג בכיתה...
– בעקבות מעשה שהיה - מאתרמיאב -
המקרה היה לפני כמה עשרות שנים. בעוונותיי הרבים, הייתי גם מורה, סיימתי סמינר למורים ואחריו את השרות הצבאי. בזמן שחיכיתי להתחלת הלימודים...
לקריאת הפוסט
פסוקו של יום - סיפור
פסוקו של יום - סיפור - מאתרמיאב
בכל ערב ישבנו, כל אחד במקומו הקבוע מול הטלויזיה.
אותו, הריכוז שלנו, לא עניין בכלל. אמנם, גם הוא תמיד תפס את כורסתו הקבועה, הקיצונית מימין, אבל היה...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
לא מקבלת את קביעתה של מיכאלה
ערך הוא כאמת מידה פילוסופית
ומוסר הוא איכות ערכית פילוסופית הנמדדת באמת מידה של ערך
גם המילה ערך כמוה המוסר הן מילים שאי אפשר לשקול אותם אך פילוסופית אפשר לאמוד אותם
בסופו של ענין השתמשת במילים אשר הביעו פילוסופית ערכים אשר עימם בעצם הגעת מהבית, מהילדות,מהחינוך גם בבית וגם בבתי הספר, והם בעצם נתנו לקורא הפוסט את הידיעה של בסיסך ולעומתך את בסיסה של רחל הקשקשנית
עובדת היותך במרכז הסיפור מאפשר התמקדות במשהוא קיים שהחל מילדותך וקיים גם היום לא יודעת לגבי רחל שהיא היתה מעשה בר חלוף.....אבל אתה קיים גם היום עם אותו בסיס מוסרי ערכי
תודה שהכנסת אותנו בסוד ערכך המוסרי ואני יודעת שלא כל האנשים אכן בנויים כמוך
Y M I
לא הבנתי מניין לך הכשרון להיות "אנטי" לדברים פשוטים ומובנים.
את כותבת:
"אין חיה כזו ערכיי מוסר
יש או אין < ערכים >
יש או אין < מוסר >
ואם חשקה נפשך להעביר
< מסר > היית צריך לא ליהיות
במרכז הסיפור בתפקיד הקורבן
- או להוציא עצמך מהסיפור
- או ליהיות מחולל הרע
מה לעשות ש..
הערך העליון בחיינו
היה ונותר < אומץ >
בהצלחה בעשיית ~ צדק ~"
(ובכוונה העתקתי כי הזהרת שתמחקי...)
במקום לקרוא את הכתוב כסיפור אמיתי מהחיים, הפכת אותו כאילו ליצירה דמיונית בעלת כוונות מיוחדות...
אכן אין חיה כזאת , אך יש מושג כזה, השונה אצל אוכלוסיות שונות....
ואני במרכז הסיפור כי הייתי שם...
מה שייך "אומץ" לכל העניין?
אהבתי את תגובתך... את גישתך לבעיה ולניסוח המשלים.
רמי
סיפור זיכרון נוגע ללב.
ומה ששלך -שלך לגבי אסוציאציות,קונוטאציות.
אבל משהו צרם לי בעצם ההשוואה,,בין התנהגותם של ילדים רכים
שדאישיותם עדיין לא התגבשה.
שרואים עצמם עדיים כמרכז העולם.
ובין מעשים של מוגרים/נערים שיודעים להבחין במידה
אחרת )(להבדיל מילדי הגן שהטוב והרע
המותר והאסור =נקשר אצלם לעונש ממבוגרים
משמעותיים לגביהם.
קשה לצפות בילדים את כיוון התפתחותם וגיבושם
לגבי אמות מידה.
והדרך ארוכה.מורכבת מחטטיטת, חינוך וגם תורשה ומורשת
לא תמיד ניתן לצפות את התנהגותם ותגובתם של
מבוגרים ,למרות שהכתובת פעמים מופיעה על הקיר/על הנייר
וגם זה בערבון מוגבל..
כך או כך סיפור מרגש. אם הייתי ילדה בת 4-5
ייתכן שהייתי .בצעקות או נושכת /בועטת מקללת יורקת על רחל
אם הייתי נוכחת בגן.או אולי בוכה יחד איתך..