"מעשייה מגונה" - מחזה מוסיקלי בליווי תזמורת חיה, מאת פאולה ווגל, המוצג בת' הקאמרי בבימויו של יאיר שרמן - מתאר את השערוריות שנקשרו להעלאת המחזה "אל נקמות" מאת הסופר שלום אש, בתואנה שהמחזה מציג את היהודים באור שלילי.
צילום: כפיר בולוטין
"מעשייה מגונה"
הסיפורים האמיתיים מאחורי השערוריות של ההצגה "אל נקמות".
ההצגה "מעשייה מגונה" מספרת על להקת שחקנים ובראשם מנהל ההצגה, שיצאו מקברם וקמו לתחייה מול קהל שהגיע לתיאטרון. בהנחיית מנהל ההצגה (בגילומו המהמם של שמואל וילוז'ני) ובליווי תזמורת קאמרית חיה, השחקניים יוצאים למסע חוצה זמנים, יבשות ושפות ומספרים לנו סיפור על מחזה קטן ומבריק ש"הדביק" עשרות אנשים בתשוקה לתיאטרון וביציאה למלחמה על חופש הביטוי.
המחזה "מעשייה מגונה" מתאר את גילגולי מחזהו השערורייתי של שלום אש "אל נקמות", אשר נכתב בשנת 1906, והצגתו על בימות העולם לוותה בסקנדלים, חרמות ונידויים, עד ששלום אש עצמו אסר את הצגת המחזה אחרי השואה, מאחר שהשתכנע שהמחזה עלול להכתים את היהודים כבני אדם חסרי-מוסר ומושחתים מטבעם.
חילוקי הדעות והשערוריות שליוו את הצגתו של אל נקמות נעוצות כנראה, בתיאור הדמות המרכזית במחזה – אב חרדי שכלא את בתו בקומה האחרונה בביתו, כדי לשמור כביכול, על טהרתה ולהשיאה לתלמיד חכם בעודו מנהל בית בושת במרתף הבית בתיווכו של שותף לדבר עברה – שבגינה הגיעו בעלי תפיסה שיפוטית למסקנות מרחיקות לכת. בנוסף, מה שליבה את 'ההמון הסואן' בתקופה דאז, זוהי אהבתה 'הבתולית' של הבת המסוגרת למלכה (השחקנית הנהדרת מיכל ויינברג), אחת העובדות בעולם של מטה שתפקידה היה להשגיח על הבת (בגילומה הנפלא של דנה מיינרט) וללמדה הלכות חיים בעולם המצוות. אהבת הנשים, שיש הרואים בה אהבה טהורה, הייתה לצנינים בעיני רבים מהקהילה החרדית, שראו בכך תועבה.
כבר בתחילת דרכו של המחזה אל הבמה, בניו יורק למשל, העיתונות השמאלנית שיבחה את הנועזות שלו, בעוד העיתונות החרדית השמיצה אותו בגלל החשש לעידוד סטריאוטיפים אנטישמיים.
כל השחקנים מציגים משחק מעולה. הצפייה בסצנות במהלכן הם משנים פנים וצורה וממציאים שפה 'מקורית', המשלבת אנגלית, יידיש וג'יבריש – היא ממש תענוג המעלה שחוק על השפתיים. כשצריך לשרוד – כל הדרכים כשרות.
הגיבור הראשי בעיני הוא שמואל וילוז'ני/למל שבהינף מחשבה בחר להתהדר בשם לו (עם שורוק) כדי שלא יגלו את מוצאו וינהגו בו ביתר כבוד. הדמות הכנה והפשוטה - שהופכת מזבוב על הקיר בקריאה הראשונה של המחזה בביתו של י.ל.פרץ למנהל ההצגה שמחזיק את הלהקה גם ברגעי המשבר - היא נוגעת ללב.
למל, לפעמים במרכז העלילה ולפעמים משקיף מהצד, הוא דמות ראשית-משנית, לדברי הבמאי יאיר שרמן, "מין סוג של אנטי-גיבור שחי בין הצללים של מאחורי הקלעים, מספר לנו את הסיפור ששינה את חייו". המפגש עם המחזה פתח לשרמן צוהר אל עולם התיאטרון, ומאז, "התיאטרון הוא בית הכנסת שלי. את כל התפילות שלי לעולם טוב יותר אני שם על הבמה", הוא חושף.
בקיצור: מחזה נפלא, מרתק ומעלה תובנות וזיכרונות שנדמה כי נמוגו.
היוצרים:
מעשייה מגונה
ההפקה המקורית בברודווי של מעשייה מגונה נוצרה ובוימה ע"י רבקה טייכמן, מוסיקה מקורית: ליסה גוטקין ואהרון האלבה.
מחזה מאת פאולה ווגל
נוסח עברי יהושע סובול,
בימוי: יאיר שרמן, תפאורה: זוהר שואף ויאיר שרמן, מוסיקה מקורית ועיבודים: אלדד לידור, עיצוב תלבושות: יהודית אהרון, וידאו ארט: נמרוד צין, עיצוב תאורה: נדב ברנע, עיצוב סאונד: נור איז'ק, עיבודים קולייםהדרכה קולית, הדרכת גרמנית ויידיש: אלקסנדר פיש, עוזרת במאי: ניצן נוימן.
משתתפים :
אלי בורנשטיין (קשישים), שמואל וילוז'ני (למל/לו), דן שפירא (צעירים) מיכל וינברג( בוגרות), דנה מיינרט (צעירות), דודו ניב (בוגרים), אסתי קוסוביצקי (קשישות).
נגנים/ שחקנים:
אלקסנדר פיש, אריק לבנת, יואב אסיף
לעומת האווירה הכבדה, העכורה והמדכדכת של"אל נקמות", המחזה מעשייה מגונה מתאפיין בקלילות של מחזמר מלווה בשירים, במוסיקה עכשווית שופעת אנרגיה ברוח התיאטרון הבידורי של ברודווי מאז ועד היום. המחזה הוצג בשנים האחרונות בהצלחה עצומה בברודווי
השחקנים הישראלים, כולם ביחד וכל אחד לחוד משחקים מצוין, באותנטיות החודרת לקרביים, מעוררת הזדהות עם גורלו של העם היהודי, יכולתו להתמודד בקשיים, לשרוד ולהתאקלם בחברה שסובבה אותו. מעשייה מגונה עוררה בי זיכרונות של ימים עברו והותירה בי חותם בל ימחה.
.