המחזמר "שיגעון המוזיקה", העולה בת. הקאמרי בבימויו של גלעד קמחי ומבוסס על הסרט של פרמאונט/RSO והסיפור של ניק כהן - הוא חגיגה ססגונית עם תזמורת חיה על הבמה, קאסט של זמרים/שחקנים/רקדנים מקצועיים לעילא ולעילא, שנותנים הופעה מהממת 'שיגעון'.

צילום: כפיר בולטין
 
עיבוד לבמה: רוברט סטיגווד שיגעון המוזיקה,
 בסיוע ביל אוקס
 
העלילה:
 
טוני הוא בחור בן 19, דור שלישי למשפחת מהגרים איטלקית מברוקלין ממעמד סוציו אקונומי נמוך. האב מובטל והאם מעריצה את בנה הבכור הכומר. האווירה בבית המשפחה עכורה ומייאשת. טוני לא זוכה להבעת אהבה או פרגון ושומע רק טענות ומענות.  טוני עובד כמוכר בעבודה משמימה בחנות חומרי בניין ובסופי שבוע יוצא לבלות עם חבריו בדיסקוטק המקומי. סופי השבוע המסחררים משכיחים ממנו את עבודתו המייגעת  וחיי היום-יום האפורים והלחוצים. בחדרו הדל הוא מתאמן בריקוד, מטפח את הופעתו החיצונית, שם דגש בבלוריתו, כמו היה זה אוצר בלום. אהבתו לריקוד, כישרונו הטבעי והצורך הנפשי שלו הבוער בו כאש להצליח ולפצות את עצמו על חייו העגומים, אכן זוכה להדים.
 
כשהוא צועד לתוך מועדון "אודיסיאה 2001", כולם נסוגים ומפנים לו מקום כדי שהוא יוכל להגיע למרכז הרחבה ולהתחיל לרחף. הוא מצליח להרשים את חבריו וזוכה להערצה כמלך המוכתר של רחבת הריקודים. השלטון שלו על הרחבה הוא אבסולוטי. אבל רק עליה.
 
הנעורים שלו ושל חבריו רחוקים מלהיות זוהרים ומציירים תמונה של נוער אובד, חסר שליטה בחייו בעולם שלא מעניק הרבה הזדמנויות. ג'ונגל עירוני שבו צריך 'לטרוף' כדי להתקדם או אפילו כדי לשרוד; שיגרה אכזרית בה כולם דורכים אלה על אלה. איטלקים על היספנים, הורים על ילדים, גברים על נשים.
 
איש לא עושה חשבון נפש. כאז, כן עתה במחוזותינו. אטימות לב שעלולה להוביל לאבדון!? הגיע הזמן להתעורר...
 
מפלט צבעוני ממציאות אפורה.
 
לדברי הבמאי, גלעד קמחי, בסיפור העלילה כמו במציאות, הדיסקו הוא הבלחה רגעית, הבטחה קצרת-מועד. האורות, הפורקן, המפלט – הכל זמני. הדיסקו מאפשר בריחה. המציאות כופה התמודדויות. וכמו עם כל סם או התמכרות – ההתפכחות כואבת.
 
"שיגעון המוזיקה" בבימויו של קמחי, המשחק המעולה של המשתתפים ברוכי הכישרון, התפאורה, העריכה המוזיקלית, התאורה הוירטואוזית, אפשרו לי לרחף כשלוש שעות בעולם אחר, כמו בחלום מרתק ומרהיב ורציתי שיימשך עוד ועוד. נהניתי מהשירים הנצחיים של הבי ג'יז ויתר שירי הדיסקו האהובים של שנות ה-70, שהיו תבלין נפלא לעלילת המחזה.

הסיפור המרגש של גיבורי העלילה נגע לליבי כמו היה זה סיפור אמיתי. ריחמתי על טוני (גל פופולר), על אנט (שני שאולי), כעסתי על פרנק (אלי דנקר) והתרגשתי עד דמעות לצפות בגל פופולר ודנה פרידר מחוללים על רחבת הריקודים עטופים בהילה של זוהר. הזמרת קרולינה (קנדי) בלטה בהופעתה הכריזמתית ובקולה הנדיר.
 
הקהל הביע את תודתו למבצעים בתשואות ממושכות והתקשה להיפרד מהם.
 
"שיגעון המוזיקה" בתיאטרון הקאמרי
 
היוצרים: גלעד קמחי – בימוי, אלי ביז'אווי – נוסח עברי, עוז מורג – כוריאוגרפיה, ערן עצמון – תפאורה, אולה שבצוב – תלבושות, אמיר לקנר – עיבודים וניהול מוזיקלי, אבי יונה בואנו (במבי) – עיצוב התאורה.
.
משתתפים: גל פופולר, דנה פרידר, קרולינה, אלי דנקר, אסף הרץ, שני שאולי,
אלה רוזנצוויג, נוי הלפרין,  גילן שחף, אלון סנדלר, ערן מור, עמית רייס, דויד בילנקה, טל וייס, סנדרה שונוולד, הראל ליסמן, יפעת כהן, יעל דובר, סהר שוורצברג, הגר אנגל, יובל קלו, רוני עובדיה, דניאל סטפן, נעה דגן, אדיר בובליל, ערן לחמן, מתן בן שימול, גל טופולנסקי, רותם יהודה, לירון כהן.