האריה והעכבר.

האריה והעכבר.
האריה נעלב, הספרן הרגזן שוב כעס עליו סתם כך. בצער יצא מהספריה, שוטט שעות ברחובות וכשעייף מתחת לספסל בגן הציבורי שכב לנוח כשדמעות בעיניו.
לפתע מה זה? משהו מדגדג, משהו מטפס עליו. עכבר. רצה האריה לתת לו "כאפה" אך עצר, העכבר, התנצל, “סלח לי הפעם, כבוד האריה" ביקש, “בהזדמנות אעזור לך. חוץ מזה נדמה לי שאנחנו מכירים מאיזה מקום...”
האריה גיחך וסלח.
לקראת בקר הרגיש האריה ברשת נכרכת סביב גופו. עובדי העיריה רצו ללוכדו ולהביאו לגן החיות. השתולל האריה מכעס, השתולל ושאג. שמע העכבר את שאגת האריה ובא. כרסם את הרשת ושחרר את האריה.
"מה עשיתם לאריה" צייץ / שאל העכבר את הלוכדים, "אינכם מכירים את אריה הספריה, אה?!”
"ומי אתה?”
"אני? אני" עכבר הספריה, "הספור החדש שאכתוב יהיה עליכם, אכתוב משל על האריה והעכבר...”
"הצחקת אותנו עכבר שובב, שמך איזופוס במקרה?" גיחכו עובדי העיריה.
סיפור קצרצר עם הרבה שותפים: אריה הספריה / מישל קנודסן, עכבר הספריה / דניאל קרק ואיזופוס.