מה קורה עם ילדיהם של הדיקטטורים הגדולים העולם היטלר מוסוליני צ'אושסקו קדאפי ועוד

לסטאלין היו 3 ילדים למאו 10 לקדאפי 6 לצ'אושסקו 2 לסדאם 5 לאמין 60 ילדים.

האם הם מתגאים? האם הם מתביישים? האם הם הלכו בעקבותיהם? 

הספר ילדים של מפלצות הוצא ע"י ג'יי נורדלינגר עתונאי ועורך של נשיונל רביור הניורקי. סקרנותו הביאה לחקור את את ילדיהם של הדיקטטוחרים הגדולים שח ה-120 ולהוציא את הספר, אני שמח שסיימתי אותו, היה קשה לשמוע על כל כך הרבה רוע, נחשפתי לסיפורים מפחידים ומזעזעים, ומדי פעם מרתקים ומעוררי השראה.

ואסילי בנו של סטאלין היה ילד ראשון מאשתו השניה, שהתאבדה כאשר היה בן 11,הוא גדל בחברת אנשי הראש שהיו בבית, הילד היה צמא לתשומת לב קבל אותה לעיתים נדירות.כאשר התבגר הבין את המשמעות של להיות ילש של, בן 20 היה במלחמה טייס, מהר מאד הגיע לדרגת גנרל, בתפקיד זה עשה כל מה שרצה, רב הזמן היה שיכור, וכך החלטותיו בצבא  עלו בחייהם של אנשים רבים.נהג לאנוס נשים להרוג גברים ולשלוח לבתי כלא, בסו המלחמה פיטר אותו אביו, אך הוא המשיך להפיץ רוע, לשתות בצורה מופרזת, כך סיים את חייו.

ניקו צ'אושסקו בנו הצעיר של נשיא רומניה הקומוניסטית  גדל באווירה קרה ואלימה, עם אמא דיקטטורית בעלת פולחן אישיות, הוא לא אהב ללכת לביה"ס העדיף להעביר את זמנו עם שומרי הראש, וחיקה את התנהגותם. בשנות העשרה היה שיכו, אנס את נשות רומניה בלי אבחנהבאכזריות, אהב להרוג אנשים רק כי התחשק לו, חברו הטוב היה בנו של סדאם חוסיין, נהגו להפגש בשווייץ, הנהשים באוניברסיטה יראו ממנו פן ימצאו חן בעיניו והוא יכפה את עצמו עליהם ויאנסם, לאחר מכן הורה לשומר הראש לרצוח אותן כפי שקרה בפעמים קודמות, הוא ואחיו קוסאי היו מענים אנשים שולחים אותם לכלא, ורוצחים בלי אבחנה,לא היה מי שיעצור מלבד אביו, שמינה את עודאי לראש הוועד האולימפי העיראקי, הקפיד עודאי  לענות בדרים אכזריות ספורטאים שלא הצליחו להגיע להישגים הנדרשים, בשנת 2003 הוא ואחיו קוסאי מתו יחד מאש המתקפה של האמריקנים כמה טוב, לאלו המענים אנשים ובעלי חיים אין זכות לחיות.

אך ישנם גם שונים ולנטין אחיו הגדול של ניקו צ'אושסקו החליט בגיל צעיר שאינו רוצה קשר עם דיקטטורה, בחר להיות פיזיקאי ולחיות חיים שקטים.

סטאלין אהב מאד את בתו סבטלנה שקרא לה הזבוב הקטן שלי, היא גדלה כמו נסיכה מהאגדות בארמון עם משרתים וחונכים, עד שהגיעה לגיל ההתבגרות והתעוררה לאותה מציאות שחיה בה, בגיל 16 גילתה  שאמה לא מתה ממחלה, אלא התאבדה, כך הבינה מיהו אביה כך הבינה לאן נעלמו דודותיה ודודיה בצורה מסתורית, שנים רבות חייתה באשלייה שאביחה הוא אדם אהוב ונערץ.

בשלושת ספ]רי הזכרונות שכתבה, על אהבתה הראשונה לתסריטאי יהודי בן 40 שששלחו אותו לגולאג.
היא נאלצה לבקש מקלט משגרירות ארצות הברית עבורה ועבור ילדיה, מספריה התפרנסה ואף התעשרה.

מאו דזה דונג הדיקטטור הרצחני בתקופתו נרצחו 80 מליון בני אדם, ניחשר 4 פעמים והשאיר את ילדיו ברחוב  או אצל משפחות של איכרים, את בנותיו שלח למרכזים לשנוי לעבודות פרך ולחינוך אידיאולוגי, זה
לא מפריע לנכדיו להתגאות בו לכתוב ספרי הלל ושבח, אנשים בסביבתו הגדירו אותו כחסר רגשות לחלוטין.
סאיף אל איסלאם היה בנו של קדאפי, רצה להיות ליברל מערבי או  ערבי רפורמיסט, בלונדון קבל דוקטורט לכלכלה, השתתף בכנסים שמעתי אותו, בכנס, יודעים אתם למה אנחנו הערבים מפסידים במלחמות נגד ישראל? כי הם דמוקרטיה ואנחנו לא, בצברות שלנו ששמים את המפקד הכי חסר יכולת, כי אז הוא לא מאיים לבצע הפיכה, אני חושב שברמה מסויימת הוא נראה נבוך, נראה שה וא יהפוך לברבור של המשפחה, אך לאף, כאשר הגיע האביב של המשפחה שאיים להפיל את אביו, זרק את הדיבורים היפים על דמוקרטיה, נסע הביתה והחל לבצע פשעי מלחמה, ב-2016 היה אסיר ומבוקש בבית הדין הבינלאומי בהאג, שוחרר וכעת מתמודד על נשיאות לוב בבחירות הקרובות.

זאת דוגמה לבסן שניסה להיות משהו אחר עוד דוגמה כזו, חאפז אל אסאד שלמד רפואת  עיניים בלונדון, כאשר נקגרא ע"י אביו לרשת את השלטון(אחיו באסל נהרג בתאונת דרכים ) היום אנו יודעים שהוא התעלה על אביו , רצח וטסח בכמות אנשים שלא היתה מביישת שום דיקטטור.

מה משותף לכל הילדים האלה?
שיש להם גורל שקשה לברוח ממנו, רבים מהם הבנים במיוחד ברוטליים מאד, אף על פי שכמה מהם עדינים, אף אחד אינו יכול להסביר על שני אחים שקבלו את אותו החינוך אחד מהם זאב והשני כבש, מדוע יצאו שונים כל כך? שאלה קשה אף אחד אינו יכול להסביר זאת. אני יודע בוודאות שחלקם קרועים בין סגידה וגאווה לבין בושה, יש כאלה הנמנעים לדבר על עברם, לא רוצים שידעו שהם קיימים ואינם רוצים לדבר על רגשותיהם.

,