כולנו פינוקיו – כלים לשם שינוי

 
הכלי – מחשבון לשם שינוי
תיאור: הערכה מעמיקה של הסיבות הלא מודעות לעמידה במקום, ושל התועלת מהשינוי, גיבוש חשיבה חיובית למאמץ לשינוי, מינוף הרגש לטובת התנועה.
השפעה: ניקוי הטיות, חיזוק מוטיבציה, שחרור מאזור הנוחות והנעת תהליכי שינוי
כדי לשפר משהו בחיים צריך לעשות שינוי. זה נשמע נהדר כשחושבים על זה, אבל הרבה פעמים בדרך למימוש אנו נתקעים, פתאום זה לא בא לנו בטוב. למה? מה תוקע אותנו ואיך לשבור את הקיר?
כל שינוי הוא בעצם יציאה מאזור הנוחות, גם כשהמטרה היא שיהיה יותר נוח. מכירים את זה: למה אתה יושב על הספסל, תעבור לכסא, יותר נוח – עזוב, אני מסתדר. לפעמים המאמץ הקטן של לקום מהספסל ולעבור לכיסא משאיר אותנו במקום פחות נוח. כי זה "לא שווה" את המאמץ, או כי "לא בא לי" לזוז.
וזה בסדר. תכלס, הכל ענין של בחירה.
מצד שני, אנו הרי באמת רוצים הרבה פעמים לשנות, לשפר, להתקדם. אז איך יוצאים מזה? אז מה תוקע אותנו, ולמה אנו נשארים במקום?
תיכף נראה שכמו אצל פינוקיו, כדי לחיות חיים אמיתיים צריך להפסיק לשקר - לעצמינו.
בואו נבחן מהם הגורמים שמשפיעים על השינוי – כן או לא:
לכל שינוי יש תבנית קבועה -
רצון לצאת ממצב A למצב B ונכונות לעשות את המאמץ הנדרש – C כדי להרוויח D
לדוגמא:
רצון לרדת ממשקל של 80 ק"ג (A) למשקל 70 ק"ג (B) נדרשת נכונות לעשות דיאטה במשך חודשיים (C) ולהיות עם מה שנותנת לנו ירידה של 10 קג בבריאות ובאיכות חיים (D).
ההנחה היא שיש רווח מהשינוי (D) ולהיות במצב B זה יותר טוב מאשר להשאר במצב A: B-A=D
לכאורה הכל ברור ופשוט, אבל כאן אנו מתחילים להסתבך...
 כשהמחיר הנדרש (C) נראה לנו כבד מדי, קשה מדי – פוגע בנוחות שלנו, אנו נמנעים משינוי, ומתחילים לשקר. 
לא נעים לנו להודות שקשה לנו לשלם את  C (המאמץ להיות בדיאטה ולוותר על שוקולדים) אז אנחנו מוצאים הצדקות הגיוניות לכאורה להחלטה להישאר במקום:
'בעצם ככה זה בסדר (אני לא נראה כל כך שמן), לא בטוח שאחרי השינוי יהיה יותר טוב (לרזים קר בחורף, צריך לקנות בגדים חדשים, זה יקר) , זה לא מתאים לאופי שלי (יש לי אופי עגול, שמנים הם אנשים יותר טובים').  בנוסף לכך אנו מגדילים את הערכת המחיר שעלינו לשלם C – 'לא יכול בלי קפה ועוגה על הבוקר, לא תהיה לי אנרגיה לעבוד כמו שצריך, זה יעשה לי מצב רוח טוב ואני אהיה מסכן ואפגע בכולם, אני בטח לא אחזיר מעמד ואוכל הרבה יותר'.
על ידי שקרים מסוג זה אנו מעלים את הערך של המצב הקיים A, מורידים את הערך של המצב לאחר השינוי B, מקטינים בכך את הרווח D, כך שבאמת לא שווה להשקיע בו את  C שגם את ערכו העלינו.
לפעמים לא הכל שקרי. לא כל שינוי הכרחי, ולא כל מאמץ מוצדק. להישאר באזור הנוחות זה לא דבר שלילי בהגדרה, אפילו להיפך, הרי אנו רוצים שיהיה לנו טוב, ונוחות לפעמים זה תנאי לטוב.
מצד שני, אני רואים שיהיה הרבה דברים שבאמת נכון וכדאי לשנות, וזה לא קורה, כי אנו מאפשרים לחשיבה השקרית הזו לנהל אותנו בלי בקרה אמתית.
אז מה יעזור לנו לעשות חשבון נכון, ולחיות באמת?
צריך לשנות את החשיבה המוטעית, להבין איך זה באמת עובד ולהפסיק לשקר:
ביחס להערכה של מצב A – להבין שיש משהו שקושר אותנו תמיד למצב הקיים, ולהישאר במקום משרת אותנו, אבל בדרך כלל לא באופן שאנו חושבים: בדרך כלל המצב הקיים, באופן לא מודע מאשר את האמונות המחלישות שלנו, אתן התרגלנו לחיות, ואתן אנו מרגישים בנוח אפילו שרע לנו: 'אני חלש, אני לא ראוי, אני לא מסוגל'. השינוי מאיים על הביטחון והנוחות האלו. והבחירה האמתית היא אם אני מוכן להמשיך לתת להן לנהל לי את החיים, ולוותר על חיים טובים יותר עם אמונות חדשות ומחזקות?
ביחס למצב לאחר השינוי B – הוא עכשיו אצלנו רק בדמיון, לעומת מצב A שהוא המציאות, וזו תחרות קשה. אז צריך לחזק אותו – להוריד את ההנחות השקריות ביחס אליו, ולהמיר אותן בהנחות חיוביות שמגבירות את ערכו ואת התועלות שנקבל ממנו. לייצר חזון חי, מפורט, מרגש, ממה שיהיה כשנגיע לB ולתת לזה לרגש אותנו ולפתות אותנו. להבין שזה לא רק מה שיהיה לי כשאגיע לשם אלא גם מי אהיה כשאגיע לשם – ולרצות להיות האיש הזה שעושה שינוי – זה מדרבן ברמות.
ביחס ל C – הערכת המאמץ היא סובייקטיבית. היא תלויה בעיקר באופן בו נתייחס למה שקורה לנו בתוך השינוי. ככל שנזהה בתהליך השינוי הזדמנות לצמיחה, לשחרור משעבוד אמונות השווא, רשות לגאווה הכי טובה שיש, במי שאני על מה שאני בבחירה שלי בשינוי, ושמחה במי שאני אהיה בזכות הבחירה, הזו. אימוץ התפישה הזו לגבי השינוי בכלל ולגבי המאמץ הנדרש, יזריק מוטיבציה וכוח רצון שיניעו את השינוי, יתמכו בתהליך ברגעים קשים, ויאפשר להמיר את חווית הסבל הקשורה בקושי בחוויה של סיפוק ואף הנאה.
וה D – הרווח -  יגדל לאורך ולרוחב, כי הוא לא רק ייצג שינוי יותר משמעותי מA של חולשה לB של הצלחה, אלא גם את הרווח שאני מקבל מהתהליך עצמו ומהבחירה לקחת אחריות על עצמי ועל חיי.
 
אשמח למשוב  
דוד פלנט - לשם שינוי