טד בנדי הרוצח הסדרתי האכזרי ביותר שידעה אמריקה

אם לשפוט את טד בנדי לפי התדמית והקסם האישי שאותו ביקש להלך על כל מי שסבב אותו.

הוא היה כריזמטי, חיוך שרמנטי עם שתי גומות שעזר לו לפתות נשים צעירות רבות, שולח בהן מבט פתייני, שהיפנט נשים וגברים

קתי קליינר היום בת61, הוא נכנס לחדרה בעודה ישנה באוניברסיטת פלורידה והיא בת 20, חבט בה בעוצמה רבה שריסקה את פניה, בנס לא צורפה לרשימה הארוכה של קורבנותיו, שאותן רצח ואנס באותה השיטה, עם הפופולאריות הגוברת של הז'אנר "הפשע האמיתי".

סרט חדש הוסרט בקשר לדמותו עם השחקן ז'אק אפרון, אנשים אומרים שהוא מוצג באור זוהר של כוכב, אבל זו האמת כך הוא נראה, הסרט מלווה בהקלטותיו. דמותו נכתבה גם בספרים ובהצגה המנסה לפענח  ולפצח את דמות המפלצת.מאז 1989 שלושים שנה שהעולם מנסה  להבין.

עם תואר בפסיכולוגיה, במשפטים, היה חכם ערמומי ומתוחכם,  רואיינו עשרות קולגות שלו לשעבר, חברי ילדות ונשים שניהלו איתו קשר רומנטי, ומעריצות שכולן הוקסמו ממראהו החיצוני.

הוא נוטלד ב-1946 לאם יחידנית שלעולם לא חשפה מיהו אביו,  אולי גם היא לא ידעה,נדד עימה בארבע שנותיו הראשונות מוורמונט לבית הוריה בפילדלפיה, עד אשר נישאה לטבח והביאה עימו ארבעה ילדים.

הוא נגע גם בעולם הפוליטי, התנדב לקמפיינים של המפלגה הרפובליקנית, סיים את לימודי הפסיכולוגיה בהצטיינות, 

אין איש יודע מתי החל עם רציחותיו, אפשר לומר שהתקיפה הראשונה היתה 1974, במסעות הטרף פרץ פעם אחר פעם לדירות של סטודנטיות צעירות, בתחילה לוושינגטון לאחר מכן לקולורדו ואיידנהו. מותיר לאורך הדרך שובל של קורבנות. פעמיים ברח בצורה מתוחכמת מהכלא.

ביקש לייצג את עצמו במשפט, חבר ילדות הגדיר אותו הוא מסוג הגברים שהיית רוצה שאחותך תינשא להם. קתי הניצולה היחידה, אומר הוא ישב בכיסא נינוח, שידר מין זלזול, כאילו כל העניין אינו נוגע אליו, לא הפסיק לחייך, עשה רושם שהמשפט משעמם אותו.

ב-1989 לאחר שנים של דחיות, שבמהלכן התוודה על עשרות מקרי רצח נוספים, כשהבין שהולכים להרוג אותו התחנן על חייו ואמר אני מוכן לעשות הכל רק כדי שלא יהרגו אותי.

אומרת קתי קליינר תהיתי ביני לביני אם גם הן התחננו על חייהן ביקשו שיחוס עליהן ושלא ירצח אותן באכזריות. אך כמובן הוא לא חס על אף אחת..

אנשים שהכירו אותן אומרים שהחיה יכול להיות פוליטיקאי מבריק מן השורה או עורך דין מצליח, אך הוא בחר להיות רוצח סדרתי. וסיים את חייו על הכסא החשמלי. זה היה בתקופה שרוצח סדרתי עוד לא היה קיים.