האירוויזיון בישראל וזו סיבה למסיבה!

הלכתי עם אחותי הקטנה בת ה 9 לחזרה הגנרלית בבנייני האומה בי-ם ב- 1979.

החזרה היתה ארוכה מאד, עם הפסקות והמון תקלות. אחותי השתעממה ורצתה  הבייתה.  הצעתי לה שתעצום עיניים ותרדם וכך היה. עד ההופעה של "ג'ינגיס חאן" שהקפיצה את הקהל וגם היא התעוררה והתחילה לשיר ולרקוד לפי תנועותיהם על הבמה. הצופים לידינו מחאו לה כפיים וכך נשארה שמחה ועירנית עד הסוף.

 מאז זה שיר האירוויזיון האהוב עליה ביותר....

בעקבות הביצוע המצויין של נטע ברזילי ל"טוי" נזכרתי בשיר "בובה על חוט " של סנדי שאו מ 1967. כמה שינויים עברה רוב החברה בהתייחסות למעמד האשה...



 אז אהבתי  מאד את הביצוע של הזמרת  שהופיעה יחפה ולא כל כך התייחסתי למשמעות המילים..

רק שנים אחר כך הבנתי:   "אם תאמר שאתה אוהב אותי - אהיה שם כמו בובה על חוט".



הרבה השתנה מאז....ובשיר טוי אומרת נטע "אני לא הצעצוע שלך- אני לא בובה".

כל דור בוחר את הבובה המתאימה לו...

מאחר ופחות מדבר אליי נוסטאלגיזם..

אשתף במה שנודע לי רק הבוקר:

אנחנו המקום הראשון בתולדות האירוויזיון

-ש-מאפשרים-מנגישים-משדרים-

ב ש ל ו ש ה  ☆ ערוצים נוספים:

1♡לחרשים 2♡לעיוורים 3♡למאותגרים שיכלית

בעיניי זה כשלעצמו דוז-פואה בחזקת דוז-פואה

ועל קובי והשיר

יש לי רק מילות שבח והלל

..שימשיך..ככה..

 

הלהיט הכי גדול ומרשים מבחינתי היה של דנה אינטרנשיונל פשוט הצליחה להעצים ולהדהים את אירופה כולה, בשיר ״דיווה״, והראתה צד שלא קיבל הרבה חשיפה באותם זמנים: קהילת הלהט״בים. אינטרנשיונל, טרנסג׳נדרית מוצהרת, חשפה את אירופה לחלקים הפחות מוכרים בעולם, שהיו הרבה פחות משפיעים ובקושי קיבלו את האהדה של היום. אפשר להגיד שהכנפיים ושמלת התוכי המרהיבה של הזמרת עם הקול העמוק שלה הצליחו להכניס את האירופאים להלם מוחלט, והפתיעה את כולם כשגברה לבסוף בנקודות על מלטה - והביאה, שוב, את הניצחון לארץ הקודש.

בהיותי נערה בת 15, גיל של הרבה רגישויות , עברה עלי ועל כל עם ישראל שנה קשה מאוד: זו היתה השנה בה נרצחו הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן.

היינו זקוקים לנחמה, לאיזה נס שירומם את רוחנו.

הנס לא אחר להגיע:

כמה חודשים לאחר הטראומה הלאומית הזו, בשנת 1973, ישראל השתתפה בפעם הראשונה בתחרות הארוויזיון, ומי שיצגה אותנו הייתה הזמרת אילנית עם השיר "אי שם" . היא שרה את השיר בעברית מול קהל של מליונים בכל העולם.

אני הרגשתי שהלב שלי מתפוצץ מגאווה. 

הייתי באופוריה כשראיתי תגובות נלהבות לזמרת שהיא משלנו ולמנצחת נורית הירש.

הרגשתי התעלות כי יצגו אותנו נשים ועוד ישראליות.

באותה שנה זכינו במקום הרביעי המכובד, והשיר הזה מלווה אותי קרוב ל 46 שנה , ותמיד מציף בי רגשות של אושר .

האירוווזיון הזכור עליי הוא אירווזיון ב-1974, הייתי מעריץ רציני ואדוק של כוורת וכ"כ שמחתי והתרגשתי כשהם נבחרו לייצג את ישראל באירווזיון, הם שרו את השיר "נתתי לה חיי, בביצוע מרגש ומדהים! לצערי לא נצחנו, אך היה מיוחד וחקוק בזכרוני!

כמובן שגם היום אני מעריץ של כוורת,הלכתי עם אשתי וילדיי למופע האיחוד ב-2013! היה נהדר!

בהצלחה לכולם!

תחרות האירויזיון היא אכן חגיגה מוזיקלית ותקשורתית: השירים, התלבושות, הצבעוניות והכל מסביב. 



תמיד אהבנו לראות את הסרטונים שהקרינו לפני כל שיר עם תמונות של נופים מרהיבים מהארצות המארחות. בסוף התחרות אהבנו לצפות בחלוקת הנקודות ותמיד היינו במתח כשהיינו קרובים לזכות ואף זכינו, והתאכזבנו כשלא קיבלנו נקודות כלל.



זכור לי, שכשהיינו ילדים ולא היו מקלטי טלויזיה בכל הבתים,

נהגנו לצפות באירווזיון ובבפסטיבל סאן רמו, בבית אחת החברות שבביתה היתה טלויזיה. 



אמה, שהיתה "חולת ניקיון" הרשתה לנו לשבת ולצפות בטלויזיה, אך לא להכנס לסלון. לכן,

חברתי סידרה כיסאות בכניסה לסלון, וישבנו וצפינו מרחוק...



לימים התברר לי שהיה בביתם גם מקרר רק לאורחים...