"של מי החיים האלה" - מחזה מאת בריאן קלארק, המוצג בתיאטרון חיפה, מציב סוגיות מוסריות, רפואיות, אנושיות ופילוסופיות, הנוגעות בנפשו של כל אדם שנחשף למוגבלות כלשהי (פיזית/נפשית). מחזה מטלטל, בגילומם הנפלא של שחקנים מעולים ואסי לוי האחת והיחידה.
צילום: ז'ראר אלון
"לחיות זה לא רק לב פועם וראש חושב"
תקציר העלילה
קלייר הריסון, פסלת מצליחה, מתעוררת בבית החולים ומגלה לתדהמתה שהיא משותקת מהצוואר ומטה. היא איבדה כל שליטה על גופה, בעוד שיכולת הדיבור ויכולותיה הקוגנטיביות לא נפגעו. הנהלת בית החולים והצוות הרפואי נאבקים על חייה, אולם היא נלחמת על זכותה לסיים את חייה.
לדבריה של אסי לוי (המגלמת את דמותה של קלייר), המחשבה שברגע אחד, אתה הופך מאדם עושה ויוצר, לנפש כלואה בגוף משותק, מבעיתה אותי. זה יוצר מערבולת טירוף בראש. במחזה היא מבהירה: "לחיות זה לא רק לב פועם וראש חושב", ומדגישה: "המתנה הכי גדולה שלי – הדמיון, הפכה לאויב".
איש לא יכול באמת להיכנס לנעליה של קלייר ולתאר מהן המחשבות המתרוצצות בראשה. להיות תלויה באחרים בכל פעולה שאנחנו רגילים לבצע כלאחר יד בחיי היומיום – זה מצב בלתי נסבל. המחשבה שאנחנו עלולים להיקלע בפתאומיות לסיטואציה כזאת, בכל גיל, בגלל איזו מחלה אין לדעת מה גרם לה או על ידי אדם רכוב על קורקינט שאיבד את בלמיו (הכלי או הנוהג בו) - היא בלתי נתפסת. מצמררת. רבים מדחיקים בכלל את המחשבה על אפשרות כזאת ואחרים, בגיל מתקדם, שחוו פגיעה כלשהי, שוקעים במחשבות עגומות ולעתים אף בדיכאון, כשהם חושבים איך ייראה סופם ומהי מידת הסבל שיעברו הם או הסובבים אותם.
קלייר מתארת בהומור שנון וכואב את מצבה ומצליחה לעורר אמפתיה והזדהות בקרב כל אדם שנחשף אליה במחזה. דבריה מחללים לכל נימי הנפש ומדירים שינה זמן ממושך אחרי רדת המסך.
במחזה, קלייר ומציבה בפני המערכת הרפואית שאלה מוסרית קשה: מי האחראי הבלעדי לגורלה?
היא יוצאת למאבק משפטי להשגת בעלות על חייה ועל שפיותה, נלחמת על הזכות להופיע בפני שופטת שאמורה להכריע בנושא, והודות לשיתוף פעולה של אחדים מאנשי הצוות הרפואי, היא מצליחה לשאת דברים בפני השופטת. במהלך המשפט, ניצבת בפני המערכת המשפטית, כמו גם המערכת הרפואית שאלה מהותית: של מי החיים האלה?
אסי לוי כובשת במשחקה הרגיש והאותנטי. ניכר בה שהיא ממש חיה את הדמות שהיא מגלמת. כל הקאסט שמופיע במחזה – במיוחד אלו שמגלים כלפי קלייר זיק של חיבה, ניסיון לרומם את רוחה והבנה לבחירתה, כמו השחקניות/ים: דניאלה דלין, דוד הררי, שני קליין ודוד הררי, ששבו את לבי -נותנים הרגשה שמדובר במקרה אמיתי, שאיש אינו חסין מפניו, ויש להתייחס לנושא בכובד ראש.
על אף הנושא הטעון, מדובר במחזה מרתק ביותר וחשוב. קטעי ההומור המהולים בטקסט השנון, הופכים את הצפייה במחזה לחוויה עוצמתית.
היוצרים:
מחזה מאת: בריאן קלארק, תרגום ועיבוד: עידו ריקלין, בימוי: אלון אופיר, עיצוב תפאורה: לילי בן נחשון, עיצוב תלבושות: אורן דר, עיצוב תאורה: קרן גרנק, מוסיקה מקורית: שמוליק נויפלד.
בהשתתפות השחקנים: אסי לוי (בתפקיד קלייר), שני קליין/לירית בלבן (בתפקיד האחות אנדרסון), דניאלה דלין (קים סדלר), שון מונגוזה (ג'ון),
דוד הררי (ד"ר סקוט), שלום שמואלוב (ד"ר גרין), ירדן תוסיה-כהן (מרגרט), מיכל ינאי (עו"ד הלן), עו"ד פנינה דבורין (השופטת).
מועדי ההצגה הקרובים בתיאטרון העירוני חיפה – במה ראשית:
25/26/27 במאי,
3/6/19 יום שני 20:30
5/6/19 יום רביעי 20:30