צריכת פחמימות מדודה כמנוף לאריכות ימים טובים

ברכותי לשניכם, ליום נישואכם המרשים, זה די מדהים, כי בימים אלה, כה רבים השוברים. מוריד את כובעי לפניכם, בהערכה וכבוד. ובקשר לפחמימות. בהתאם לידיעתנו דהיום שדאתמול, עד השינוי, מילותיך זהב, שלא לדבר על מעשך, המצולם ונאמר. אז שמע,
לפני כשלשה שבועות, פלוס או מינוס, הקשבתי לרדיו, לאינני זוכר איזו תכנית, היתה זו תכנית בה דיבר ד"ר מר, שלי שמו לא זכור, דיבר ואמר, שהוא ממכון ויצמן, עורך מחקר, עם פרופסור שותף, הפרופסור הינו מומחה עיבוד נתונים, מחשבים וכיו"ב, והוא בשדה ביולוגיה עיסקו. שניהם מנהלים מחקר, על חיידקים שמעינו שוכנים. אני כיום, מבולבל זיכרון כמויות, ואין לי ספק שאני מעוות, אך נראה שמושג, נותן באמת. מדובר על חיידקים בכמות של כפי עשר, מכמות תאי גופנו, ופי כמאה תאי DNA, משלנו. אל תשאל אותי בקשר לכמויות, אך נראה לי שברור לך שמדובר בכמויות שלתפיסתינו הן אדירות, ואפשרות ההבנה והמחקר, דורשת יכולות מיחשוב גבוהות ביותר, הן בחומרה, והן בתוכנות יעילות, המאפשרת עיבוד מסובך, וכבד, בזמן רצוף, ורצוי שסביר. אמר כבוד הד"ר, שמחקרם מבוסס על עכברים בעיקר, והם מתבססים לא מעט על עכברים סטריליים, אותם הם מגדלים בסביבה סטרילית, ואשר אין להם חיידקים כלל. הסתבר להם, שאם מעבירים חיידקים מעכברים שמנים, לגופם של עכברים סטריליים, העכברים הסטריליים מתחילים להשמין, וזאת ללא שינוי תזונתם. יתרה על כך, העבירו חיידקים מאנשים שמנים, לחיידקים סטריליים, וגם אז העכברים הסטריליים החלו להשמין. הסתבר להם מהמחקר, שבאכילה זהה, יש שעולים במשקל, יש שלא, ואם אני זוכר נכון, יש שמרזים. מסקנתם דהיום, הינה שאכילת תוצרי מזון זהים, על ידי עכברים שונים, משפיעה עליהם באופן שונה. זוכרים את שנאמר על זה שאוכל חסה ומשמין? ובכן אמירה זו מקבילה עקרונית למסקנות המחקר, שמוכיחות שחיידקים שונים, או בעלי פעולה שונה, משפיעים על מבנה גופנו, ולהערכתי על מכלול היותנו. אמר אותו דוקטור, כדוגמא, או בדיקה, שיש שיכולים להפיק מתוצר מזון זהה, למשל אותו עלה חסה, פי שלש ממספר הקלוריות, שמפיק אחר, מאותו מזון. מסקנה זו, שנכונותה הוכחה על ידם, פותחת כיוון חשיבה, ופעולה, שלדעתי אמורה לזכות אותם בסופר פרס נובל. דבריהם אומרים, שמדד הפחמימות, המקובל לתוצרי מזון, הינו תלוי חיידקים, לכל ישות, מה שעשוי להסביר בין השאר את יעילותה של דיאטה מסויימת על כמה, וכישלונה על אחרים, או אולי יעילותה בזמן מסויים על ישות, ושינוי ביעילותה, על אותה ישות, בזמן אחר. מכל האמור, ברור, שאחרי הבירור, סביר יהיה שמדד הפחמימות, ירד ויופחת, עד אולי יעלם. כתבתי המון, בתגובה ולא בפרטי, מפני שנראה לי שאולי יעניין אחרים. כל טוב ברוך, ותודה על דבריך, מזל טוב לך ולאהובתך, עמיר

חן חן על הברכות הלבביות
ועל התגובה המפורטת.
ראה נא את התייחסותי
למי שצופים לה פרס נובל
גנטיקאית מס' 1 בעולם המערבי


(פורסם ב-26.10.2010 ב-Mail Online)

מחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה בראשותה של פרופ' סינתיה קניון, חוקרת בתחום הגנטיקה מלמד על כך, שעתירי פחמימות משפיעים במישרין על הקוד הגנטי השולט בנעורים ובזיקנה.

מומחים מתחום הגנטיקה מאמינים שפרופ' קניון תזכה בפרס נובל על מחקרה המהפכני המנפץ באיבחה אחת את כל המיתוסים שעליהם מושתת מדע התזונה מזה ארבעה עשורים.

קניון תוקפת את הגורמים המציגים עצמם "מומחים", המתריעים על מסוכנותה של הדיאטה דלת הפחמימות, שלטענתם סותמת את העורקים בכל סוגי השומנים, הורסת את הכליות עקב צריכת יתר של חלבונים וחושפת את הציבור לסכנת סרטן בגלל צריכת בשר אדום. הדיאטה דלת הפחמימות היא אופנה בת-חלוף, פוסקים אותם "מומחים" מלגלגת קניון.

מחקרים מטעם האקדמיה מפריכים טענות אלה ועל פי מימצאיהם הדיאטה דלת הפחמימות תורמת בריאות איתנה ותוחלת חיים ארוכה, תקינות מדהימה של רמת הסוכר בדם, לחץ דם תקין וכל הביקורות של האינסולין, רמת הטריגליצרידים וה-HDL מעידות על בריאות תקינה, אנרגיה מדהימה ועור צח ושופע בריאות.

ברור לי, אומרת קניון, שתעשיית המזון רואה עצמה נפגעת מצמצום צריכת הפחמימות והוא הדין לגבי גישתם של הצמחונים והטבעונים.

קניון איתנה בדעתה שנאשמת אחת אחראית למחלות הכרוניות המשתוללות כפי שלא קרה בהיסטוריה והיא הפחמימה.

פרופ' סינתיה קניון היא בת 55 ונראית בת 35 . היא נמנעת לחלוטין מסוכר, מקמח ומעמילנים. אין בתפריטה תפוחי אדמה, אטריות, אורז, לחם ופסטה. במקום אלה, מפרטת קניון ממה היא ניזונה: סלטים ללא רוטב, הרבה שמן זית ואגוזים, טונות של ירקות עם גבינות, עופות וביצים, המבורגר ללא לחמניה, דגים, ופירות במשורה.

פרופ' סינתיה קניון הוזמנה לטקס הענקת פרס באוניברסיטת ת"א

פרס כספי נכבד ע"ש דן דוד, מטעם אוניברסיטת ת"א הוענק לפרופ' סינתיה קניון על חקר תהליך ההזדקנות. בטקס שהתקיים ב-15.5.2011 במעמד נשיא המדינה שמעון פרס.

חג אורים שמח

תודה על תגובתך לתגובתי. אני בהחלט מודע ו'מצדיע' למי שנחשבת, אך נראה לי שמבחינת פרס נובל, החוקרים ממכון ויצמן, היו צריכים 'לקפוץ כיתה' מעבר לאותה גנטיקאית. מחקרם הינו פריצת דרך עולמית, משמעותית. לצערי, סביר שפרס נובל בר צנזורה פוליטית, ואולי מפני שכך, לא יזכו ישראלים בפרס. לפי אמירה זו, ייתכן שישראלים שזכו בפרס, זכו בו למרות היותם ישראלים, מה שמדגיש את היות מחקריהם, פורצי דרך, פי כמה. אולי. כל טוב, עמיר