המשך יומנה של אזרחית ותיקה

שבת בבית,
את השבת הזו אני מקדישה למטלות הבית,כל השבוע אני מתרוצצת והצטברו הרבה מטלות אז השבת אני אבצע את כל מה שדחיתי שבועיים.
אחרי ארוחת הבוקר אני לוקחת את השואב לסלון ושואבת את האבק,מתקרבת אל הכסא המשרדי המרופד מול המחשב,ואז אני רואה שהוא מרוסס בכתמים לבנים,נזכרתי שהנכד בשבת הקודמת ישב עליו כשאכל גלידה,איך לא שמתי לב,הולכת למטבח ומוציאה מגבון צהוב כדי לנקות את הכתמים,.על השולחן במטבח יש שפורפרת של קרם ידיים,חייבת למרוח קרם ידיים ,הידיים ממש מתייבשות במזג האוויר הזה,לוקחת את המגבון וחוזרת לסלון,פתאום נכנסת הודעת וואטסאפ,מי זה?או איזה יופי החברה שלי שלחה תמונה של הנכד בן החצי שנה,הוא כל כך מתוק,איזה עיניים ענקיות הוא ממש דומה לה,חייבת לכתוב לה משהו על זה,ואז אני מחמיאה לה על הנכד המשגע שלה ואנחנו ממשיכות להתכתב ,היא כותבת על השבוע שלה ואני על השבוע שלי,וכך אנחנו מחליפות הודעות,חוות דעה על ספרים,שיתוף בכאבים,ועד כמה היא לא חשה בטוב ומה זה יכול להיות?
ואחר כך היא מפנה אותי לפייסבוק לפיד שלה שבו היא פרסמה את עבודות היד האחרונות שלה,אנחנו נפרדות באיחולים הדדיים ואני הולכת למחשב.
בפייסבוק אני רואה את העבודות שלה והן מאד יפות,צריכה לכתוב לה משהו על זה,ואני מפרגנת על היצירות שלה,והיא עונה לי בצ'אט ואז אנחנו ממשיכות להתכתב בצ'אט,על הסדרה בטלויזיה סיפורה של שיפחה ועד כמה אני מרותקת וממתינה בקוצר רוח לפרק חמש בעונה שלישית ואז היא ממליצה על סדרות נוספות ועל עוגה טעימה שאפתה ואני מספרת על סלט נהדר שהכנתי של עדשים שחורות ובטטה והיא רוצה את המתכון,ואני מחפשת את המתכון ושולחת אליה את אופן ההכנה.
ואז בתי מבחינה שאני בצ'אט וכותבת שהיא מבקשת שהנכד יבוא להתארח אצלי בחופשת הקיץ ואם אני יכולה לקחת שבוע חופש מהעבודה,אז כתבתי שאני אברר.
ולפתע אני מבחינה שיש על ידי מגבון צהוב ואינני זוכרת מה בעצם רציתי לעשות,וכבר חלפה שעת הצוהריים ואני ממש רעבה,הגיע הזמן שאכין ארוחת צוהריים ואז הולכת למטבח להכין ארוחת צוהריים.
מסיימת ארוחת צהריים ,אני חשה עייפות חייבת ללכת לנוח קצת,הרי שבת היום וצריך לנצל את הזמן גם למנוחה.
אחרי הצוהריים אני מתעוררת והולכת למטבח להכין כוס קפה עם עוגת שמרים,לוקחת את הכוס והעוגה לסלון ושם רואה את המגבון הצהוב מיובש על השולחן ,מה למעשה רציתי לעשות ולמה לקחתי את המגבון ? מסיימת את הקפה והעוגה ופותחת טלויזיה לראות מה התחדש ,חייבים להיות עם היד על הדופק ולהתעדכן כל הזמן בחדשות,במדינה שלנו כל דקה יש מידע חדש.
החדשות לא מבשרות טובות והתחושה עגמומית למדי ,מה יהיה עם השריפות האלה והתושבים בעוטף כל כך אומללים,למה אין פיתרון שישים קץ למצב.
ושוב מבחינה במגבון הצהוב ,אוי רציתי לנקות את הכסא ,מנקה את הכתמים של הגלידה מהכסא.
הערב הגיע ,כמה מהר חלף לי היום ,לא הספקתי דבר ,אין דבר אמשיך במהלך השבוע ,סוף כל סוף זה יום שבת צריך גם קצת לנוח.
נינה נהדר
כתוב ניפלא
נהניתי מכל מילה
לית מאן די פליג
שגם היזדהיתי
הכתיבה שלך
כייפית.תודה.