אבישג השונמית
אבישג השונמית
לבקשת אחת מקוראות הקבוצות של המורים אני מביא את מדרשי חז"ל על דמותה של אבישג. המדרשים הללו מתייחסים לקשיים שהיו לחז"ל עם הטקסט המקראי, ולכן נקרא אותו תחילה:
"וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים; וַיְכַסֻּהוּ, בַּבְּגָדִים, וְלֹא יִחַם, לוֹ. ב וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו, יְבַקְשׁוּ לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ נַעֲרָה בְתוּלָה, וְעָמְדָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וּתְהִי-לוֹ סֹכֶנֶת; וְשָׁכְבָה בְחֵיקֶךָ, וְחַם לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ. ג וַיְבַקְשׁוּ נַעֲרָה יָפָה, בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל; וַיִּמְצְאוּ, אֶת-אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית, וַיָּבִאוּ אֹתָהּ, לַמֶּלֶךְ. ד וְהַנַּעֲרָה, יָפָה עַד-מְאֹד; וַתְּהִי לַמֶּלֶךְ סֹכֶנֶת וַתְּשָׁרְתֵהוּ, וְהַמֶּלֶךְ לֹא יְדָעָהּ." (מל"א פרק א')
"וַיָּבֹא אֲדֹנִיָּהוּ בֶן-חַגִּית, אֶל-בַּת-שֶׁבַע אֵם-שְׁלֹמֹה, וַתֹּאמֶר, הֲשָׁלוֹם בֹּאֶךָ; וַיֹּאמֶר, שָׁלוֹם. יד וַיֹּאמֶר, דָּבָר לִי אֵלָיִךְ; וַתֹּאמֶר, דַּבֵּר. טו וַיֹּאמֶר, אַתְּ יָדַעַתְּ כִּי-לִי הָיְתָה הַמְּלוּכָה, וְעָלַי שָׂמוּ כָל-יִשְׂרָאֵל פְּנֵיהֶם, לִמְלֹךְ; וַתִּסֹּב הַמְּלוּכָה וַתְּהִי לְאָחִי, כִּי מֵיְהוָה הָיְתָה לּוֹ. טז וְעַתָּה, שְׁאֵלָה אַחַת אָנֹכִי שֹׁאֵל מֵאִתָּךְ--אַל-תָּשִׁבִי, אֶת-פָּנָי; וַתֹּאמֶר אֵלָיו, דַּבֵּר. יז וַיֹּאמֶר, אִמְרִי-נָא לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, כִּי לֹא-יָשִׁיב, אֶת-פָּנָיִךְ; וְיִתֶּן-לִי אֶת-אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית, לְאִשָּׁה." (מל"א פרק ב').
הבה נראה מה הקשיים שלנו עם הטקסט הזה:
א. האם אי אפשר למצוא דרך אחרת לחימום המלך?
ב. האם מלך ישראל יכול להשכיב במיטתו כל נערה שיחשוק בה, מבלי לקדש אותה לאשתו?
ג. מדוע דוד שהיו לו כבר 18 נשים צריך עוד אשה?
ד. מדוע הוא מעלה אותה לדרגת "סוכנת" (=מנהלת) ארמונו, האם אף אחת מנשותיו לא יכולה למלא תפקיד זה?
ה. מה היה מעמדה של אבישג לאחר מותו של דוד?
ו. מדוע אדניהו נהרג בעקבות בקשתו שאבישג תהיה אשתו?
עתה נפנה למדרשים ונראה שחלק מהדברים שמציקים לנו הציקו גם להם:
א. "ותהי לו לסוכנת". אמרה לו נתחתן, אמר לה את אסורה לי, שכבר יש לי י"ח נשים ואסור לי לקחת יותר (לפי המשנה אסור למלך לקחת לו יותר מ-18 נשים). אמרה לו: "חסריה לגנבא נפשא לשלמא נקט" (כשלגנב חסר מקום לגנוב, מחזיק מעצמו לאדם ישר) (סנהדרין כב, ע"א).
במדרש זה אנו מבחינים שלחז"ל היה קשה עם מעמדה הבלתי מוגדר של אבישג. אם במקרא יש מקום לפילגשים, בעולמם של חז"ל אין זה לזה מקום. כמו כן הם מבקרים את העובדה שדוד לקח לו אשה בנוסף ל-18 נשותיו. מורגשת במדרש זה ביקורת על דוד, הצגתו באור נלעג, והזדהות עם מעמדה העלוב של אבישג.
ב. "אבישג מותרת לשלמה המלך הייתה, ואסורה לאדוניהו כי הדיוט היה." ברור שלחז"ל הציקה הריגתו האכזרית של אדוניהו שכל עוונו היה שביקש לשאת אבישג, והם עושים אפולוגטיקה למעשהו של שלמה. האם בקשתו של אדוניהו היא בחזקת מרד כפי שמפרש זאת שלמה:
"כא וַתֹּאמֶר, יֻתַּן אֶת-אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית, לַאֲדֹנִיָּהוּ אָחִיךָ, לְאִשָּׁה. כב וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיֹּאמֶר לְאִמּוֹ, וְלָמָה אַתְּ שֹׁאֶלֶת אֶת-אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ, וְשַׁאֲלִי-לוֹ אֶת-הַמְּלוּכָה, כִּי הוּא אָחִי הַגָּדוֹל מִמֶּנִּי; וְלוֹ וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן, וּלְיוֹאָב בֶּן-צְרוּיָה. {פ}
ידוע שנשי המלך המת היו עוברות לחזקת המלך החדש. כך היה עם נשי דוד שאבשלום לקחן. כך היה במקרה של מפיבושת שלקח את נשי שאול. ויחד עם זאת אנו קוראים שאבנר בן-נר הרמטכ"ל של מפיבושת ביקש את אחת מנשות שאול לו לאשה:
"וַיְהִי, בִּהְיוֹת הַמִּלְחָמָה, בֵּין בֵּית שָׁאוּל, וּבֵין בֵּית דָּוִד; וְאַבְנֵר הָיָה מִתְחַזֵּק, בְּבֵית שָׁאוּל. ז וּלְשָׁאוּל פִּלֶגֶשׁ, וּשְׁמָהּ רִצְפָּה בַת-אַיָּה; וַיֹּאמֶר, אֶל-אַבְנֵר, מַדּוּעַ בָּאתָה, אֶל-פִּילֶגֶשׁ אָבִי. ח וַיִּחַר לְאַבְנֵר מְאֹד עַל-דִּבְרֵי אִישׁ-בֹּשֶׁת, וַיֹּאמֶר הֲרֹאשׁ כֶּלֶב אָנֹכִי אֲשֶׁר לִיהוּדָה, הַיּוֹם אֶעֱשֶׂה-חֶסֶד עִם-בֵּית שָׁאוּל אָבִיךָ אֶל-אֶחָיו וְאֶל-מֵרֵעֵהוּ, וְלֹא הִמְצִיתִךָ בְּיַד-דָּוִד; וַתִּפְקֹד עָלַי עֲוֹן הָאִשָּׁה, הַיּוֹם." (מלכים ג').
הנה כי-כן, אנו מגיעים למסקנה כי אבישג הייתה מעין פילגש ולא ממש אשת המלך, ולחז"ל היה קשה לקבל נורמה כזו. יחד עם זאת מפתיע שחז"ל היו מסוגלים למתוח ביקורת על דוד, ואף להתבדח על חשבונו.
לבקשת אחת מקוראות הקבוצות של המורים אני מביא את מדרשי חז"ל על דמותה של אבישג. המדרשים הללו מתייחסים לקשיים שהיו לחז"ל עם הטקסט המקראי, ולכן נקרא אותו תחילה:
"וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים; וַיְכַסֻּהוּ, בַּבְּגָדִים, וְלֹא יִחַם, לוֹ. ב וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו, יְבַקְשׁוּ לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ נַעֲרָה בְתוּלָה, וְעָמְדָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וּתְהִי-לוֹ סֹכֶנֶת; וְשָׁכְבָה בְחֵיקֶךָ, וְחַם לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ. ג וַיְבַקְשׁוּ נַעֲרָה יָפָה, בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל; וַיִּמְצְאוּ, אֶת-אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית, וַיָּבִאוּ אֹתָהּ, לַמֶּלֶךְ. ד וְהַנַּעֲרָה, יָפָה עַד-מְאֹד; וַתְּהִי לַמֶּלֶךְ סֹכֶנֶת וַתְּשָׁרְתֵהוּ, וְהַמֶּלֶךְ לֹא יְדָעָהּ." (מל"א פרק א')
"וַיָּבֹא אֲדֹנִיָּהוּ בֶן-חַגִּית, אֶל-בַּת-שֶׁבַע אֵם-שְׁלֹמֹה, וַתֹּאמֶר, הֲשָׁלוֹם בֹּאֶךָ; וַיֹּאמֶר, שָׁלוֹם. יד וַיֹּאמֶר, דָּבָר לִי אֵלָיִךְ; וַתֹּאמֶר, דַּבֵּר. טו וַיֹּאמֶר, אַתְּ יָדַעַתְּ כִּי-לִי הָיְתָה הַמְּלוּכָה, וְעָלַי שָׂמוּ כָל-יִשְׂרָאֵל פְּנֵיהֶם, לִמְלֹךְ; וַתִּסֹּב הַמְּלוּכָה וַתְּהִי לְאָחִי, כִּי מֵיְהוָה הָיְתָה לּוֹ. טז וְעַתָּה, שְׁאֵלָה אַחַת אָנֹכִי שֹׁאֵל מֵאִתָּךְ--אַל-תָּשִׁבִי, אֶת-פָּנָי; וַתֹּאמֶר אֵלָיו, דַּבֵּר. יז וַיֹּאמֶר, אִמְרִי-נָא לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, כִּי לֹא-יָשִׁיב, אֶת-פָּנָיִךְ; וְיִתֶּן-לִי אֶת-אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית, לְאִשָּׁה." (מל"א פרק ב').
הבה נראה מה הקשיים שלנו עם הטקסט הזה:
א. האם אי אפשר למצוא דרך אחרת לחימום המלך?
ב. האם מלך ישראל יכול להשכיב במיטתו כל נערה שיחשוק בה, מבלי לקדש אותה לאשתו?
ג. מדוע דוד שהיו לו כבר 18 נשים צריך עוד אשה?
ד. מדוע הוא מעלה אותה לדרגת "סוכנת" (=מנהלת) ארמונו, האם אף אחת מנשותיו לא יכולה למלא תפקיד זה?
ה. מה היה מעמדה של אבישג לאחר מותו של דוד?
ו. מדוע אדניהו נהרג בעקבות בקשתו שאבישג תהיה אשתו?
עתה נפנה למדרשים ונראה שחלק מהדברים שמציקים לנו הציקו גם להם:
א. "ותהי לו לסוכנת". אמרה לו נתחתן, אמר לה את אסורה לי, שכבר יש לי י"ח נשים ואסור לי לקחת יותר (לפי המשנה אסור למלך לקחת לו יותר מ-18 נשים). אמרה לו: "חסריה לגנבא נפשא לשלמא נקט" (כשלגנב חסר מקום לגנוב, מחזיק מעצמו לאדם ישר) (סנהדרין כב, ע"א).
במדרש זה אנו מבחינים שלחז"ל היה קשה עם מעמדה הבלתי מוגדר של אבישג. אם במקרא יש מקום לפילגשים, בעולמם של חז"ל אין זה לזה מקום. כמו כן הם מבקרים את העובדה שדוד לקח לו אשה בנוסף ל-18 נשותיו. מורגשת במדרש זה ביקורת על דוד, הצגתו באור נלעג, והזדהות עם מעמדה העלוב של אבישג.
ב. "אבישג מותרת לשלמה המלך הייתה, ואסורה לאדוניהו כי הדיוט היה." ברור שלחז"ל הציקה הריגתו האכזרית של אדוניהו שכל עוונו היה שביקש לשאת אבישג, והם עושים אפולוגטיקה למעשהו של שלמה. האם בקשתו של אדוניהו היא בחזקת מרד כפי שמפרש זאת שלמה:
"כא וַתֹּאמֶר, יֻתַּן אֶת-אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית, לַאֲדֹנִיָּהוּ אָחִיךָ, לְאִשָּׁה. כב וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיֹּאמֶר לְאִמּוֹ, וְלָמָה אַתְּ שֹׁאֶלֶת אֶת-אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ, וְשַׁאֲלִי-לוֹ אֶת-הַמְּלוּכָה, כִּי הוּא אָחִי הַגָּדוֹל מִמֶּנִּי; וְלוֹ וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן, וּלְיוֹאָב בֶּן-צְרוּיָה. {פ}
ידוע שנשי המלך המת היו עוברות לחזקת המלך החדש. כך היה עם נשי דוד שאבשלום לקחן. כך היה במקרה של מפיבושת שלקח את נשי שאול. ויחד עם זאת אנו קוראים שאבנר בן-נר הרמטכ"ל של מפיבושת ביקש את אחת מנשות שאול לו לאשה:
"וַיְהִי, בִּהְיוֹת הַמִּלְחָמָה, בֵּין בֵּית שָׁאוּל, וּבֵין בֵּית דָּוִד; וְאַבְנֵר הָיָה מִתְחַזֵּק, בְּבֵית שָׁאוּל. ז וּלְשָׁאוּל פִּלֶגֶשׁ, וּשְׁמָהּ רִצְפָּה בַת-אַיָּה; וַיֹּאמֶר, אֶל-אַבְנֵר, מַדּוּעַ בָּאתָה, אֶל-פִּילֶגֶשׁ אָבִי. ח וַיִּחַר לְאַבְנֵר מְאֹד עַל-דִּבְרֵי אִישׁ-בֹּשֶׁת, וַיֹּאמֶר הֲרֹאשׁ כֶּלֶב אָנֹכִי אֲשֶׁר לִיהוּדָה, הַיּוֹם אֶעֱשֶׂה-חֶסֶד עִם-בֵּית שָׁאוּל אָבִיךָ אֶל-אֶחָיו וְאֶל-מֵרֵעֵהוּ, וְלֹא הִמְצִיתִךָ בְּיַד-דָּוִד; וַתִּפְקֹד עָלַי עֲוֹן הָאִשָּׁה, הַיּוֹם." (מלכים ג').
הנה כי-כן, אנו מגיעים למסקנה כי אבישג הייתה מעין פילגש ולא ממש אשת המלך, ולחז"ל היה קשה לקבל נורמה כזו. יחד עם זאת מפתיע שחז"ל היו מסוגלים למתוח ביקורת על דוד, ואף להתבדח על חשבונו.
תגובות
0
אהבו
0
1061
כתוב/י תגובה...
עריכת תגובה
השבה לתגובה
ספר חדש - "נשים במקרא" בהיבט פמיניסטי
הספר הזה עוסק במעמד האשה במקרא. מעמד האשה במקרא מכיל בתוכו סתירה. מבחינה משפטית-חוקית, מעמד האשה נחות כחלק...
לקריאת הפוסט
ספר חדש - "נשים במקרא" בהיבט פמיניסטי
הספר הזה עוסק במעמד האשה במקרא. מעמד האשה במקרא מכיל בתוכו סתירה. מבחינה משפטית-חוקית, מעמד האשה נחות כחלק...
לקריאת הפוסט
חנה ואלקנה
חנה ואלקנה – שני אנשים אצילים (שמואל, א, א)כבר כתבתי בכמה מקומות כי את הזוג הזה אני מעריץ, והם מגלמים בעיני...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות