העוגה-סיפור קצר
פגשתי בקפה "ויולה" בגבעתיים את מיכל ידידתי משכבר הימים "גבי תראה איזה עוגמת נפש" במה המדובר ?שאלתי..ביום שישי אירחתי שתי זוגות חברים, השיחה נסבה בעיקר על ניצחונו הגדול של בוזי הרצוג החמוד על ראשות מפלגת העבודה.
ואף לא מילה על עוגת השוקולד רבת השכבות שעמלתי כה רבות להכינה, ונאכלה חיש קל, לא ציפיתי לתשואות אבל גם לא לאדישות כזו, צודקות הנשים שקונות עוגות מוכנות, בשביל מה לטרוח? לא מחמאה , לא מילה טובה, למחרת עוד יעמדו האורחים על המשקל ויחסו את העליה במשקל לעוגת השוקולד שלי ויכעסו עלי ! זה בקטנה המשיכה ואמרה, תראה את השפים שאמנותם דומה לא במעט להישגים של אמנים מוכשרים, איזה קומבינציות, איזו סימטריה דמיון ואסטתיקה הם משקיעים. מה תחושותיהם של השפים אחר שכל עמלם כהרף עין נעלם?לרוב בלא הצצה, בלא להעיף מבט, וגם אם יעמדו בפה פעור שעה קלה, תרתי משמע, אז מה?בניגוד לציירים או פסלים שביצירותיהם דורות רבים מתבוננים ונהנים! ובכל זאת מיכל, לא שאלת את האורחים אם עוגת השוקולד רבת השכבות שלך היתה טעימה? ועוד איך שאלתי אותם. ומה ענו ? בהחלט טעימה השיבו האורחים "איפה קנית אותה" ?
אפיתי עוגה ולא סתם ביצים ,ביצי אומגה 3
סוכר חום ובלי מרגרינה שמן קנולה
וכולם אמרו לא יכול להיות זה קנוי,
ושכחנו את בוזי,,הוא אמיתי או קנוי???
אם אתה שואל אותי על עוגות? מי אוכל?
על תגובתך, שא ברכה.
אבל מבחינת הטרחה אם היא לא מלווה בהנאה, לא כדאי לטרוח.
אני מעדיפה לקנות פרסבורגרים או רוגלעך ,גביניות כי אם נישארת עוגה,אז קיימת סכנה שאחרי האורחים אני אכסח את השאר(אמנם בהדרגה)ואז כל ההתעמלות שלי בחדר הכושר היתה לשווא.ואילו בעוגיות,אני מקפיאה מה שנישאר וכשמחממים,זה ממש כמו טרי.