אריק איינשטיין- זה לא כל הסיפור
כמה מילים נשפכו על אריק איינשטיין בימים האחרונים..... מה לא נאמר עליו... ואני מסכימה עם כל הנאמר לכשרון הזמרה הענק ולאיקון שסימל תקופה. אלא מה- מתוך רצון לבנות מיתוס היתה נטייה לשכוח או להמעיט באירועים מסויימים........
אריק איינשטיין היה חלק בלתי נפרד מ"חבורת לול" שישבה בצריף של אביגדור ונהנתה מהחיים כפי גם הוצג בסרט "מציצים". נערות קטינות וסמים היו חלק מהעניין- מהתרבות החדשה של תל אביב שניסתה לחקות את אויירת החופש של ילדי הפרחים בארה"ב. בחבורה היו גם אורי זוהר צבי שיסל, יהונתן גפן ועוד אחרים.
אחת מהבנות היפות שהיתה בחבורה היתה מונה זילברשטיין שהצטרפה לחבורה אחרי שברחהמהבית בהיותר בת 14 (כן- ארבע-עשרה) ראיו אותה בסרט מציצים ובמערכונים בהם השתתפה האחרונה. שכחו להזכיר כי מונה התמכרה לסמים בעקבות השתתפותה בחבורה - ולא הצליחה לצאת מהם גם שלמדה משחק בחו"ל. היא מתה ממנת יתר בגיל 40.
על יהונתן גפן ותפקודו כאב אנחנו יודעים, אנחנו יודעים גם שנלחם בנטיתו לאלכוהוליזם במשך כל חייו, אנחנו יודעים את הדרך שבחר בה אורי זוהר אנחנו יודעים על האלימות של קראוס.
ולכן אני לא מאמינה הרבה לאריק איינשטיין שאומר ש"אצלינו זה היה אחרת". לא- אלו היו אוסף של יוצרים מוכשרים שלא בחלו לעבור על כל הנורמות המוסריות של אותה תקופה - כאלו כמרידה וכחדשנות. וניתן לקרוא על כך בספר "חומר טוב" של יהונתן גפן.
הדבר השני הוא נטייתו של אריק איינשטיין שלא לצאת מביתו. נכון שהוא סבל מאד מבעיות הראייה שלו אך בעיות ראייה לא צריכות להפריע מלקבל פרס או לתת מופע באולפן טלוויזיה קטן.
לכן לא מדובר בצניעות מדובר בהפרעה נפשית שנקראית "אגוראפוביה" כלומר פחד להראות במקומות פתוחים בהם שוהים הרבה אנשים. אני משערת שאריק עצמו סבל מהופעה אך לא הייתי אומרת שמדובר בצניעות. סך הכל אריק מנע ממשפחתו לחיות ברווחה קצת יותר גדולה ואייני יכולה לומר זאת לזכותו.
לגבי השירים...יש פה באתר מומחיםלשירה הרבה יותר גדולים ממני אך הרגשתי היא שחלק מהשירים אינם שירים במיוחד טובים מבחינת הכתיבה שלהם (אריק- אני חוזרת- הוא מבצע אדיר)- אלא שבמיתוס אסור לנגוע.
ועוד הערה קטנה והפעם לקהל שהגיע ללוייה. רבים אמרו שצריך לכבד את אריק על צניעותו, התייחסותו לאנשים, ישירות דבריו.
המשפחה הסכימה לערוך טקס מרכזי בכיכר העיר בתנאי שיתנו להם לקיים לוויה אינטימית יותר עם משפחה וחברים קרובים. ומה קרה? גם חברים שלא הכי קרובים, גם התקשורת שצילמה מהאוויר או ממרפסות קרובות- אף אחד לא כיבד את בקשת המשפחה....
אז נכון שהיה רגע מכונן שכולם הרגישו בחסרונו של אריק איינשטיין אבל מחר- הכל יהיה כמו קודם.
אכן צריך להיות מאושר עי רופא
אדם שיש לו אגרפוביה לא יוצא בכלל מהבית
והוא כן יצא מהבית בצורה ממועטת
גם אני לא אוהבת לצאת הרבה מהבית,אז יש לי אגרפוביה??
ועוד הוספת מדמיונך סך הכל אריק מנע ממשפחתו לחיות ברווחה קצת יותר גדולה,ואינני יכולה לומר זאת לזכותו
האם קיבלת אישור מכך מסימה??
לאנשים קשה לקבל שיש גם אנשים שחיים בצניעות
כמו שאנחנו רגילים לראות אחרת,
אנשים המקורבים לו ביותר ,ראו דברים אחרים
את לא הית מקורבת לו והכל השערות שלך
נכון בצריף אז היתה שובבות נעורים אף אחד לא מכחיש,אבל הם עצמם היו נוער
לא אנשים בוגרים בעלי משפחות,עם ילדים
כמו שאנו רואים היום
ואכן היתה תקופה אחרת ,היתה שובבות נעורים
לא מעבר לכך,,
למצב הכללי ששורר עכשיו בארץ וזה נכון
אין כמעט יום בלי רצח,
בלי אונס, בלי בעל שרצח את אשתו
אמא שרוצחת ילדיה,,
אני לא זוכרת שהכל היה במסות כאלו
היום הדגל הוא ",הסכין"
היום בהחלט הכל אחרת,
מה שכולם אומרים זה שהמיתוס משרת אותנו את כולנו כאשר אנחנו זוכרים את אריק איינשטיין בזכות שיריו.
וכמובן שאי אפשר להתווכח עם מיתוסים.
לגבי הפרעה נפשית- כאשר מישהו לא יוצא מהבית כי טוב לו בבית זה בסדר גמור. כאשר הוא לא יוצא משום שהוא חוווה חרדה עמוקה זו בעייה שהוא עצמו סובל ממנה. בכל ראיונותיו אריק מפר על החרדה הזאת אם כי הוא לא רוצה להרחיב.
לגבי הרווחה הכספית - זה פורסם. הרווח הכספית מתמלוגים בלבד הוא לא גדול. אלפי ההשמעות בימים האחרונים ברדיו ובטלוויזיה בודאי ישפרו את המצב.
יש לי הרבה מאוד מה לכתוב על הדברים שכתבת אסתפק בכך שאני מצטרף לתגובה של מלינה, עשרות האלפים כן עשרות אלפי בני אדם! שבאו להספד בכיכר המדינה בעצם בואם אמרו את דעתם החיובית על דמותו של אריק כאדם וכיוצר גדול, יהי זכרו ברוך.
אין לי ספר שכל האלפים שבאו לכיכר באו להוקיר אותו של שירתו.
כל מה שאמרתי הוא שאנחנו אולי עושים קצת עושים אידיאליזציה של הדמות.
ואני מקבלת בברכה כל דעה אחרת
למה להכביר מילים, האיש נטוע בכל פינה של הארץ הזו, ידע לשיר ואין כמעט בית שהמוסיקה שלו לא נגעה בו בשלב כזה או אחר בחיים.
יהי זכרו ברוך. יחסר לנו.