החצוצרה שנאלמה
לא ברור מהיכן השיג הילד הקטן בן השבע את השופר שאחז בידו. שעות על גבי שעות ניסה להוציא ממנו את הצלילים המתאימים, תקיעה, תרועה ,שברים. אלא שהצלילים שיצאו מהשופר היו צורמים ואינם קרובים במאומה לתקיעת השופר שהצליח החזן להוציא מהשופר שלו במוצאי יום הכיפורים.
שעות על שעות ישב הנער ונשף במלוא ראותיו. לרגע דומה היה שהצליל שיצא משופרו של הנער דומה לתרועה אולם בהמשך יצאו מהשופר צלילים צורמים שזיעזעו את עצביהם של השכנים. .
כך נמשכו הנסיונות הכושלים להוציא את הצלילים המתאימים. הכישלונות לא הפריעו לילד לנסות שוב ושוב להוציא קול תרועה מהשופר. לא הועילו מחאותיה של האם , גם לא מחאות השכנים. הילד המשיך לנפח במלוא ראותיו , לנשוף בכל כוחותיו , מתעלם מהכישלונות. שבוע ימים נמשכו הנסיונות. שבוע ימים היו השכנים צריכים לסבול את החריקות ואז הוא נדם. האמבולס שהגיע לסביבה היה מקרה יוצא דופן בשכונה השקטה. השערות שונות עלו בראשם של השכנים שרצו לדעת מה עושה אמבולנס ליד ביתו של הנער. ואז התבררה הסיבה. הנער בן השבע נפח את נישמתו כתוצאה מהמאמצים לגרום לשופר להוציא את הקולות המתאימים. "שבץ מוחי" קבע הרופא שעזר להוציא את הנער המת מביתו...
70 שנה חלפו מאז. חיים איננו וגם הבית איננו . הוא הלך ועימו הלכה השכונה. כשביקרתי שם לאחרונה קשה היה לי לזהות את השכונה שהפכה לרחוב צר ובתים גבוהים נוסטלגיה
עצוב המקרה של הילד,
אבל איך הלכה שכונה שלמה בשביל ילד אחד??
לא כל כך הבנתי את הקשר
בתים נהרסו ובמקומם נבנו חדשים.
חבל שקרה המקרה הטראגי לילד.
המשך שבוע מאיר. גרשון יקירי. (חיוך) נדב.
המקרה הטרגי שהעלתי הוא רק חלק אחד בסיפור העצוב. היה לכך המשך . אחיו של הילד בן השבע נעלם באחד הימים כאשר הגיע לגיל שבע. כל השכונה נרתמה לחפש את הילד שנעלם . לבסוך הסתבר שהילד היה עם שני חבריו בירקון. הוא החליק למים וטבע והילדים חששו לספר את שקרה. טרגדיה כפולה למשפחה שאיבדה שני ילדים בגיל 7
הביטוי "חיים אינינו וגם הבית אינינו בא להדגיש כי מאז עברו שנים רבות(כתבתי שחלפו 70 שנה) והשכונה נעלמה ובמקומה צמחה עיר חדשה.
סןפורך זה עצוב אך יש בו הרבה
הרבה הקרבה להשיג מטרה כך חונכנו וכך זה היה
לא ויתרנו על חלומות לפעמים עד מות
נרגשתי מהסיפור