האם מנת המשכל IQ משקף את הצלחתינו בחיים

הפסיכולוגים טוענים שבעיקר השנים הראשונות בחיינו הם המשמעותיות ביותר לפיתוח האינטלגנציה.הגנים שירשנו מהורינו, כמו כן המחנכים בבית הספר, החברים,והסביבה הקרובה.

המיסטיקנים באים ומוסיפים שהכל נכון בתוספת אחת קטנה.אנחנו באים לכאן עם מטען של ידע ואינטלגנציה מחיים קודמים. אך הכתבה אינה עוסקת אם יש חיים קודמים או לא,כל אדם ואמונתו.

השאלה המרכזית היא האם מנת המשכל IQ קובעת את הצלחתנו בחיים. בשנים האחרונות עלה מושג חדש אינטליגנציה ריגשית והגיעו למסקנה שאינטליגנציה ריגשית חשובה יותר מאשר מנת המשכל או לפחות משתווה אליה. האינטליגנציה הריגשית משפרת את התקשורת בין בני אדם, היא נותנת לנו יכולת לחוש את הזולת ולזהות את מצוקותיו ואת היכולת להרגיש חמלה כלפי האחר. הוכח גם במקומות העבודה שמנכ"ל אינו יכול להיות רק בעל מנת משכל גבוהה אלא הוא צריך להיות בעל אינטליגנציה ריגשית גבוהה. מנהל שלא יוצר אוירה טובה בין העובדים, שאינו מעודד ולא מסוגל לחוש את מצוקתו של העובד, המוטיבציה של העובדים יורדת וכך גם הפיריון והרווחים של החברה יורדים. כך זה בזוגיות, כך גם עם חברים ובכלל בחיים.

הרבה פעמים התלמיד שהיה גאון בביה"ס בפגישות מחזור מאוחרות יותר הסתבר שלאו דווקא הגאונים הצליחו בחיים.

והגורם השלישי היא האינטליגנציה הרוחנית. אינטליגנציה זו מקנה לנו הבנה טובה יותר לגבי מה שנחוץ לנו באמת בחיים. ההצלחה אינה נמדדת דווקא בעליה בסולם הקריירה אלא איזה אישיות הצליח האדם לגבש במהלך חייו ומה היא המטרה שלשמה הגענו לפה. וככל שהמטרה היא נעלה יותר כך גם הסיפוק בחיים גדול יותר. היבט נוסף וחשוב לא פחות אנו יכולים להצליח מאוד בקריירה ולהתעשר אך אם אדם נוטה אחר תענוגות האוכל ותאוות הבשרים עלול להכשל כי הוא מסיט את מצוקותיו הפנימיות ומפצה עצמו על ידי אכילה ומין ובכך הוא פוגע בבריאותו הפיזית והנפשית. כח הרצון, היכולת לשלוט בתאוות, פיתוח רגישות וחמלה כלפי האחר בתוספת המעלות המוסריות הם הבסיס למעלות השיכליות.

ריינולד נייבור תאר זאת כך "אלוהים תן לנו את היכולת לקבל בשלווה את הדברים שאנו יכולים לשנות ואת האומץ לשנות, את הדברים שאפשר לשנות ואת החוכמה להבין בין השניים".

* כל הזכויות שמורות לכותב המאמר.