תערוכת פצעי בגרות במוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון

התערוכה סוקרת את התקופה 1975-1995 תקופה בה הקומיקס היה מחד מגויס המפאר את השלטון או את הישראלי ומאידך קומיקס ביקורתי, בועט . העשורים בהם עוסקת התערוכה התחוללו בישראל שינויים פוליטיים, חברתיים וכלכליים. בקצה האחד, מלחמת יום כיפור) 1973) ובקצה השני רצח ראש הממשלה יצחק רבין (1995). בין שני קטבים דרמטיים אלה חלו למשל המהפך הפוליטי והדרמטי ב-77' , נחתם הסכם שלום עם מצרים, התחולל משבר מניות הבנקים, שערער את האמון בכלכלה ועוד

לקראת הורדת התערוכה מהקירות הלכתי לבקר שם, האוצרת מיה דבש הסבירה את המניעים, סיפרה על היוצרים והיצירות והתקופה. הכל החל אחרי מלחמת ששת הימים עת היה צורך להדגיש את הנעשה והשינוי בחברה הישראלית. הכל בראיה של קומיקס.

התערוכה היא אוסף של עיתוני קומיקס או ליתר דיוק בעיקר דפי העיתונות שהוקדשו לקומיקס וחוברות קומיקס. חשוב להדגיש כי זו תערוכת אוסף של אוריגינלים שנאספו בעמל רב ועל כך הערכה רבה. מסתבר שאנשים שומרים המון חומר.

בתערוכה לוקטו בעיקר עבודות של 15 יוצרים משפיעים ומוצגות עבודותיהם של יוצרי קומיקס המבטאים ביצירתם את רוח התקופה: דודו גבע, אורי פינק, מישל קישקה, עידו אמין, זאב אנגלמאייר, צחי פרבר, נועם נדב, שי צ'רקה, עמוס אלנבוגן, תמיר שפר, איציק רנרט והאחים תומר ואסף חנוכה.

קומיקס בעיקרו הוא סיפור מצויר, כילד כל חוברת ילדים, הארץ שלנו או דבר לילדים היה מסתיים ומכיל סיפור קומיקס בהמשכים, משהו מרתק. ואם אתם תוהים מהם ההבדלים בין קומיקס לקריקטורה , הקירות כאן יסבירו לכם פנים.

העיתון חדשות של אותה התקופה 75-95 הכיל את הקומיקס " חשדות" מה קורה מהנצחון וכעד ההתפקחות, יוצרים אחרים הביאו את ביקורתם דרך היצירה על היחס לשונה ולגזענות.

אחד השיאים הוא הקומיקס " פריקי" שחבריו מיד נעצרו והואשמו בבגידה במדינה .

אם מדברים על העיתונות והתקשורת ככלב השמירה של הדמוקרטיה כאן יש כלב נושך ללא רסן, ואלו בעצם פצעי הבגרות של המדינה שהפחד מפני הביקורת ערער את החלטות השלטון והמשטר כיצד להתייחס לביקורת הזו שלא הצחיקה אותם אלא הטרידה מאוד. הקומיקס כבר לא הצחיק אף אחד הוא נשך ותקף כל מה שנראה לו לא תקין, חריג, ומוזר

וכשאנחנו דברים על " פריקי " אנחנו מדברים על תיכוניסטים.

עוד יצירות משל מישל קישקה מגדולי היוצרים , דודו גבע, אורי פינק, איציק רנהרט, מיכאל נצר, בהיירב, צחי פרבר ועוד מוצגות על הקירות ומתארות את שמתחולל בחברה הישראלית דאז

הקומיקס אינו מצחיק הוא הפך לגורם מאיים, חתרני וביקורתי.

יחצ

כמה מצחיק לראות היום ארץ נהדרת ועד כמה התקדמה החברה הישראלית דאז.