כאשר משהו אמור להשתבש הוא תמיד ישתבש

בני בכורי עבר באחד האתמולים שלפני שבועיים ניתוח להקטנת הקיבה כי הוא שקל בלי עין הרע 180 ק|ג (אהב לאכול הבחור)

קיצורו של דבר הוא מצלצל אלי ואומר כך,

אבא אתה זוכר שלפני זמן מה אכלתי אצלך מרק אפונה נהדר ,

אני אומר , תודה על המחמאה אני זוכר,

והוא אומר לי, כיוון שעלי לאכול רק נוזלים בחודש הקרוב אז אולי תוכל להכין לי קצת מרק אפונה מוקרם כמו ההוא שאני עדיין מרגיש את טעמו עד עכשיו (מתחנף הבחור).

בקיצור הסכמתי נגשתי למזווה כי זכרתי שיש שם קופסת אפונה משנות השלושים של המאה שעברה, אולי לא פג תוקפה, על התנור שלי יש מכסה זכוכית חסומה המכסה את הכיריים ועליה שמתי את כל תכולת המזווה בחלק השימורים חיפשתי אבל לא הייתה ונאלצתי לקנות אריזה חדשה

החזרתי את הכבודה למזווה ולא הרמתי את מכסה הזכוכית ויצאתי לחפש אפונת גינה.

חזרתי שמח וטוב לב עם כמות אפונה ותבלינים לקחתי סיר בינוני עד גדול שפתתי אותו על הכיריים עם האפונה התבלינים ומים חיים והדלקתי את הגז ופרשתי לעיסוקי.

כעבור 20 דקות חזרתי למטבח מרים את המכסה ו...המים קרים אין רתיחה מסתכל על הכיריים האש דולקת נוגע בתנור ונכווה, מה אומר לכם, שכחתי

להרים את הזכוכית, (וזה מזכיר לי את אותה אישה שאומרת לבעלה, לך לסופר ותקנה 10 ביצים ושתי חלות לשבת, אבל תרשום שלא תשכח, אומר הבעל 10 בימים ושתי חלות לא אשכח לא צריך לרשום ויצא, בדרך פגש מכרים ודיבר איתם התעכב פה ושם והגיע לסופר ואופס שכח מה בקשה אשתו, עמד וחשב ואמר לעצמו כך "היום יום שישי בטח רצתה נרות לשבת" נכנס קנה חבילת נרות וחזר שמח וטוב לב הביתה ונותן את הנרות לאישתו, הנה קניתי מה שבקשת, מסתכלת עליו אשתו בכעס ואומרת "וגפרורים שכחת אמרתי לך לרשום" קורה.

העיקר הרמתי את הזכוכית שפתתי את הסיר ובישלתי מרק אפונה מוקרם טעים להפליא.

יצאתי לעבודתי מחוץ לבית וכשחזרתי "צרה" חדשה אין חשמל בדירה רק בסלון, מסתבר שהפקקלך סרבו להעביר חשמל, אבל על כך בפוסט הבא אם לא תבוא צרה חדשה.

אבל בערב צלצלה זו הידידה שבודקת אם אני עדיין חי, וכאני מספר לה את הקורות היא מתפרצת "ואת המזוזה כבר בדקת?" נו, מה אומרים לה ?