קנאת אחים

כבר משחר ההיסטוריה אנו רואים קנאה בין אחים, והבולטת שבהם היא הקנאה שבין קין להבל ובסוף רציחתו של הבל.

בילדותינו אנחנו מבקשים לעצמנו אהבה בלעדית ואיננו מסוגלים להבין שישנם אחרים שזקוקים לאהבת אם ואב באותה המידה.

ובבגרותינו אין אנו יכולים להיזכר, או להודות מהיכן התפתחה קינאה זו כלפי אחינו או אולי איננו רוצים להיזכר בזאת כי זה גורם לנו לאי נוחות.

תמיד הילד הבכור מקנא באחיו שזה עתה נולד ומתחיל לקבל את מלוא תשומת הלב.

ישנו סיפור יפה שממחיש זאת- אמא פונה לאח הבכור ואומרת לו הנה התינוק החדש שרצית שנביא לעולם, מה דעתך? והוא עונה "דעתי היא שהתחרטתי"...

נודה על האמת לעיתים גם להורים יש חלק לא קטן בקנאה שמפתחים האחים, בזה שהם מעניקים יחס מועדף לאחד מהם מסיבות שונות. הם סבורים שאחד מהם יותר מוצלח ואולי איכפתי יותר, בכל מקרה הורה נבון צריך לאהוב את כל הילדים באותה המידה.

נוסף על כך לא רק בין אחים הקנאה וחוסר הפירגון אשר אינם מקדמים אותנו לשום מקום, ובמקום להתקדם זה מתיש אותנו ואת האחרים ולעיתים אף גורם לנו לסבל רב.

סיפור שממחיש את הכל- בכפר אחד קטן התחתן מוחמד עם בחירת ליבו היפיפיה פטמה וביום הכלולות חטף חברו הטוב יוסוף את פטמה לכפרו ,מתוך קינאה שלא רצתה בו אלא בחברו מוחמד. אותו מוחמד תכנן במשך 20 שנותיו היפות ביותר כיצד הוא יתפוס את יוסוף וירצח אותו. הוא לא התחתן מאז לא הביא ילדים לעולם ורק מחשבה אחת קיננה בראשו- נקמה. לאחר 20 שנה הגיע היום המיוחל, הוא אסף את כל חבריו מהכפר הסמוך מצוידים באלות ובכלי נשק למינהם צעדו לעבר כפרו של יוסוף על מנת להחזיר את כבודו האבוד של מוחמד. כאשר הגיעו לכפר שאל מוחמד את יושביו היכן גר יוסוף, צחוק קל עלה על שפתותיהם הם השיבו לו יוסף נפטר כבר לפני מספר שנים והיכן גרה פטמה שאלו, אנשי הכפר הובילו אותם למקום משכנה, וכאשר מוחמד ראה את פטמה חשכו עיניו -אישה כל כך מכוערת עמדה לפניו, זקנה ומקומטת כמוה לא ראה מימיו.

המסקנה היא שהקנאה והנקמה לא משתלמות לעולם, כי אנו מבזבזים את רוב חיינו על עוולות שעשו לנו ובכך אנו מפסידים את מיטב שנותינו ולבסוף את אושרנו.

קיימים כאלה, אשר אינם שולטים בשכלם ומסתמכים על תחושותיהם אשר לעיתים קרובות מטעות אותנו וזאת כאשר הרגש גובר על השכל.

הרמב"ם ציין זאת בכתביו שהשכל צריך לגבור על הכח המדמה, כי אנו מדמים לעיתים קרובות דברים שלא היו מעולם ולא יתרחשו לעולם בעתיד,זה רק הדימיון אשר מטעה אותנו.

אך החשוב ביותר זה שנשלים עם עצמנו ונקבל את עצמנו כמו שאנחנו, כי ללא אותה השלמה בעיות וצרות רבות נדבקות אלינו. אם איננו מסוגלים לקבל את עצמנו כפי שאנו כיצד נוכל לקבל את האחר?...

בד"כ הקנאה בין האחים נשארת בגדר סוד וזה כשלעצממו לא עוזר בפתרון הבעיה. היריבות והשנאה מודגשות יותר בין אח לאח ובין אחות לאחותה, מאשר בין אח לאחותו - כי הם לא מתחרים באותם תחומי חיים. בעצם מיום היוולדנו אנו שונים ולכן לא קיימת אותה תחרות והשוואה בין אח לאחות.

ברוב המקרים כאשר ישנה השלמה בין האחים, זה כאשר אחד האחים חלה אנושות או כאשר חלילה נפלה טרגדיה אחרת על אחד מהם. בסופו של דבר כולנו יודעים שיום אחד הורינו ילכו לעולמם ואנו האחים נישאר ונזדקק אחד לשני.

כפי שכתוב "ואהבת לרעך כמוך" רבי עקיבא ציין שזה כלל גדול בתורה והלל הזקן הוסיף ואמר שאם אינך יכול לאהוב את האחר כפי שאתה אוהב את עצמך, אז לפחות : "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך".

* כל הזכויות שמורות לכותב המאמר.