בעקבות הפוסט של י. גרשון על העוגות
בסוף חודש יולי לועד קראו לי
נתנו לי פתקה וכתבו שהנ"ל
עם אישה ועם ילד יסעו לאיילת השחר
לנוח על חשבון המפעל.
נו, רצנו למשביר לצרכן
קניתי לאשתי מכנסיים שורטים
לי קניתי את הספר "כל מה שרצית לדעת על אידי אמין ולא העזת לשאול את אבא אבן"
ולטמבל קניתי כובע ילד
יצאנו השכם בבוקר
הגענו לבית ההבראה
אבל עוד לפני שהספקתי להוריד את הבגאז',
שמענו: "החברים מתבקשים לחדר האוכל!"
ואז כל הדלתות נפתחו
והמוני אנשים יצאו החוצה
ודהרו אל חדר האוכל
וצעקו: היי! אוכל, קדימה אוכל!
אוכל, קדימה אוכל!
לאכול פה את הכל
לאכול פה ולזלול אוכל,
קדימה אוכל!
והחברה שרה שאלה:
"מה תאכלו לארוחת הצהריים, חברים?"
אז אני שאלתי אותה
"מה יש לך?"
והיא אמרה
"מה יש לי?
ישנו מיץ ויש גם שפריץ
ודג חמוץ ודג מתוק
בצל לבן, בצל ירוק
ודיאטת צנון
עם מלפפון גבינת כבשים,
גבינת עיזים וקונפייטר
עם תפוזים
ונשארה עגבנייה ממכירת סוף העונה
חלב, קפה, קקאו וכוס תה.
" גמרנו סוף סוף את ארוחת הבוקר,
ומה אחר כך?
לטייל לחרמון? - לא!
לטייל בתל חי? - לא!
לבקר את רמת הגולן? - לא!
יושבים במרפסת בצל
ומתווכחים ומדברים
ומברברים ומתווכחים
ואז החברה שרה הודיעה ברמקול:
"הלו! החברים מתבקשים לחדר האוכל!"
וכולם יצאו החוצה ושמחה וצעקו:
היי! אוכל, קדימה אוכל!
אוכל, קדימה אוכל!
לאכול פה את הכל
לאכול פה ולזלול אוכל,
קדימה אוכל!
תסלחי לי, חברה שרה,
מה יש לכם לצהריים?
והחברה שרה אמרה
"מה יש לי?
מיץ לימון ומיץ תפוז
ומיץ רימון מאה אחוז
מרק בשר עם אטריות
מרק בקר עם פטריות
ביצה רוסית, ביצה קשה
כבד קצוץ, רגל קרושה
בשר עבה, בשר רזה
בשר שמן, בשר רזה
פודינג שוקולדה ג'ילה עם מרמלדה
גלידה, קפה וכוס תה.
" נו, ומה אחרי האוכל?
לשחק פינג-פונג? - לא!
לשחות בבריכה? - לא!
לנמנם? - לא!
יושבים על המרפסת בצל
ומדברים ומתווכחים
ומברברים ומדברים
ופתאום החברה שרה
הודיעה ברמקול:
"החברים מתבקשים לחדר האוכל"
אתה לא כל כך רעב,
אבל על חשבון המפעל
אז- היי! אוכל, קדימה אוכל!
אוכל, קדימה אוכל!
לאכול פה את הכל
לאכול פה ולזלול אוכל,
קדימה אוכל!
נו, גמרנו את ארוחת הערב
יש סרט? - לא!
יש טלוויזיה? - לא!
יש רדיו? - לא! י
ושבים על המרפסת בצל
ומדברים ומתווכחים
ומברברים ומדברים
סוף סוף הולכים לישון
השעה היא שלוש בלילה
שקט כולם ישנים
רק הירח זורח
אתה נשכב לך ככה במיטה
אוויר גלילי קריר
חודר לחדר
בושם פרחי האזדרכת
ואז: "אחת-שתיים,
אחת-שתיים-שלוש.
כל החברים לחדר האוכל!"
היי! אוכל, קדימה אוכל!
אוכל, קדימה אוכל! ל
אכול פה את הכל לאכול פה
ולזלול אוכל, קדימה אוכל!
שאול ביבר היה "פראסר" גדול
והוא מאוד אהב לאכול
אבל תמיד נשאר רזה כמקל
גם כאשר עם אוכל התהולל
מדוע האותיות כל כך קטנות
בו הומור שנתת.
שיר נדיר שהזכרת לנו.
כשהייתי צעירה ויפה וזה היה שלאגר