לקראת יום האשה-דבורה הנביאה(שופטים ד')
דבורה,המכו?נה'"אשת לפידות"פ??רשו חכמינו לא שהיתה אשתו של אדון בשם לפידות ,אלא מה שנוהגים לתאר כאשהFIRE,לוהטת ומלאת מרץ.אך ראו כמה גדולה וחכמה היא."היא שופטה את ישראל ב??עת ההיא.והיא יושבת תחת תומר דבורה...ויעלו אליה בני ישראל למשפט"(ד'5)היא,יושבת תחת עץ שזכה ברבות הימים להיק?רא על שמה(יש אומרים על שם מינקת רבקה,שגם שמה היה דבורה)יש אליה עליה לרגל.הרי יש גם שופטים מקומיים,אבל מכל השבטים עולים אליה להישפט.זה מעיד על משהו..לא?
עכשיו,היא לא אשת מלחמה,אבל היא רואה שעת כושר לניצחון במלחמה ומזמינה גבר.רמטכ"ל,ברק,לפתוח במלחמה,נגד יבין מלך חצור.היא מתכננת את המהלכים,מבטיחה לו ניצחון,אפילו איזה גודל של צבא לקחת היא אומרת לו. והוא מוכן לצאת לקרב רק אם היא תצטרף אליו.כאן מתגלה כוחה הנבואי.היא אומרת לו משהו סתמי,כמו שבימים מאוחרים הפיטיה ביון היתה אומרת,,שבאותו הרגע הוא חושב שמבין שי?י?חסו? את הניצחון לה.,לדבורה.אבל לא זו היתה הכוונה.בכח הנבואה שלה דבורה רואה בעיני רוחה שאשה תהרוג את סיסרא ,שר צבאו של יבין מלך חצור.
כל המהלך האיסטרטגי מתוכנן על ידה.היא יוצאת איתו למלחמה.כשהצבא רואה אותה ,הוא מאמין בניצחונו.כזו כאריזמה היתה לאשה הזו.
בנוסף לכל היא גם משוררת.אחרי הניצחון היא מחברת את השיר של הניצחון,שהוא גם תאור היסטורי שאולי ירשם.בין דפי ההיסטוריה.כשהיא מתארת את הסוסים הדוהרים,היא עושה זאת באמצעי האו?נ?ומ?ט?ופ??י?ה(מילים שממחישות את התכן)קחו למשל את הקטע"22"אז הלמו עקבי סוס מדהרות,דהרות אביריו"שומעים את הדהרות בצלילי המילים.(שימו לב גם לאות ר?יש החוזרת)היא משתמשת באמצעי הא?ל?יט?ר?צ?י?ה(אותיות חוזרות במילים רצופות שמשמיעות צליל מתאים לתכן)20"הכוכבים ממסילותם נילחמו עם סיסרא"הס?מ?ך החוזרת.כאילו הססס יוצר מסילה לכוכבים.
בסוף בצורה פיוטית היא מתארת את א?ם סיסרא שמחכה לראות מן החלון את בנה חוזר עטור ניצחון ואז ההפתעה"כן יאבדו כל אויביך ישראל"קודם שומעים את הבכי והיללה של אם סיסרא ובסוף המשפט המכה של דבורה,"כן יאבדו כל אויביך ישראל".אז גם משוררת גדולה.(ניתן היה לעמוד על אמצעים פיוטיים רבים בשירת דבורה,אבל רציתי לחסוך ממי שאינו מתעניין)
אז מה היה לנו?:שופטת,אשה שעולים אליה לרגל,איסטרטגית,נביאה ומשוררת.מי צריך יותר פמיניסטית מזה?על ושתי המלכה אכתב,ב"ה,בפעם אחרת.כדי שתחשבו לעומק על הדבורה הזו.
מסתבר שלנשים היה מעמד שונה בגלות בבל בהיסטוריה של רעיתי ז"ל מסופר כי לפני כשבע דורות מילאה סבתא רבא רבא רבא של רעיתי זל את מקומו של אביה שהיה ראש הקהילה . היא שימשה בתפקיד ראש הקהילה של יהדות בבל וכתבה ספר מישנאות שאבד . כתבה פורסמה בספר יהדות העולם בפרק העוסק ביהדות בבל (הספר בשפה האנגלית. היום קשה לנו להפנים שנשים שימשו כמנהיגות בעולם המיזרחי.