ציירי לי מסכה

ציירי  לי  מסכה
הדמויות  שנעו  ברחובות העיר  איבדו  את  זהותן  האמיתית.  היו  אלו   דמויות  עוטות  מסכות  מצויירות  שאיפשרו  להן  להיות  ליום  אחד  הדמות  האהודה  עליהם..  
הדמות  שעמדה  בודדה   ליד  התחנה   היתה  שונה  . כולם  נעצו עיניהם   בפניה המצויירים. של  הילדה  .  קשה  היה   להחליט  מה בדיוק  סימלה  הדמות  שצויירה  על  פניה. לרגע  ניתן  היה  לדמות   ולראות  בה  את  לילית  היפיפיה  שמנסה  לשבות  בקיסמה  את  ילדי  השכונה. אולם  היא  לא  תאמה  את  הדמות  שהכרנו מהתמונה.דמותה  של  אסתר  המלכה. . . ואז  הבזיקה  בנו  ההכרה.  הרי  זו  אסתרקה השנואה   שפניה  עוותו   ודמו  יותר  לנפקנית  מאשר  למלכה.. . חה, כמה  שנאנו  את  הדמות  שמאחורי   המסיכה. כמה  שמחנו   לראות  בה את  דמותה  הנפקנית  והדוחה.של  לילית  . מסכה המרוחה  על  פניה .   היאך  אפשר  לאהוב  מלכה  שפניה  פני  זונה.?
  האם  הייתה  זו  טעות   ביצירה  או  מעשה  קונדס  של   מאפרת  שרצתה  לראות  את  הנערה  בקלקלתה. ? את  זה  לא  נדע  שהרי  מסכה   נוצרה  על  מנת  למנוע  זיהוי  הדמות  שמאחורי המסכה.
הדמות השניה  שעמדה לידה הייתה  דמותו  של  דמון .  עיניו  היו שחורות  ופניו  כפני שטן. . בידו  אחז צידנית שבה  התכוון   לאסוף  את  הנשמות  האבודות. .לדידנו  היו  כל  ילדי החבורה  נשמות  אבודות  שטבעו  בים  האגדות..  נשמות  שחיפשו  להיות  ואפילו  רק ליום  אחד  דמויות  חשובות.
היו אלו שתי  נשמות  של  לילית  ודמון  שהשלימו  אחת  את  השניה.,  דמויות שזכורים  לי מפורים  של  שנות  הארבעים..