מטען החיים

במשעול הצר צועדת חבורה רגליה עייפות ,עיינה לאות , מטען כבד נושאת על גבה וכל אחד מספר ביוקרתה. המטען נאסף כבר שנים רבות ויש בהם משמעות לרוב לפעמים נזכרים וגם שוכחים ואת הנפש מגלים . המטען כבד הגוף עייף כרבות השנים שעברו בהנף יום אחר יום נוספו סיפורים של עצב, יסורים וגיל וכך התמלא לו התרמיל . עכשיו קשה לפרוק את הזמן, כי היכן תניח את כל המטען הוא היה שלך , ושלך ישאר כי לא תרצה בצרור אחר , לעולם לא תדע מה טמון שם בלב וכמה גדול הוא הכאב איתו תצעד במשעול גם אם כבד הוא וגדול. חני מור