האם אתה מאמין ?
האם אתה מאמין
אלברט איינשטיין לא דיבר עד גיל ארבע. ולא ידע לקרוא עד גיל שבע. הוריו ומורו חששו לעתידו
לבטהובן נאמר שכמוזיקאי "הוא חסר כשרון לחלוטין" - מה היה קורה לו לודוויג הצעיר היה מאזין לעצותיהם.
לתומס אדיסון הצעיר נאמר שהוא טיפש וכי אינו מסוגל ללמוד מאומה, הוא היה תמיד האחרון בדירוג הכיתתי של התלמידים, מה היה קורה באם היה מאמין שהוא בעל אפס כישרון...
כאשר לפסל הנודע אוגוסט רודן היו קשיים בלימוד קריאה וכתיבה היו אומרים עליו היום שיש לו קשיי לימוד
אולם אביו טען שיש לו בן "אידיוט מושלם" שיהייה חסר כל בחייו. ולא יוצלח במעשיו.
עורך עתון נודע פיטר מהמערכת את וולט דיסני כי לפי דעתו "לאיש אין שום דמיון או רעיון ייצירתי".
לאנריקו קארוזו הטנור הענק נאמר על ידי המורה למוזיקה שלו שאינו יודע לשיר ואין לו קול כלל ועיקר.
ההיסטוריה והעולם יהללו ויזכרו לעד את האנשים האלה - אבל מה קרה לכל אותם יודעי דבר שביקרו עליהם והיו מוכנים להשבע שהם כולם חסרי כישרון העולם אינו זוכר אפילו שהם היו קיימים!.
מה היה קורה לו האנשים הנזכרים כאן היו שומעים בקולם של המבקרים המומחים והחכמים הגדולים - האם
היו מבצעים ויוצרים כפי שעשו? האם אינשטיין היה לגדול המתמטקאים, אדיסון לממציא המבריק? האם רודן הפסל וקרוזו גדול זמרי הטנור בעולם האם וולט דיסני היה מקים את אמפריית הבידור הגלובלית המביאה הנאה צרופה בכל שנה למליונים?. אנו למדים כאן "שאין זה חשוב מה נאמר לך שאתה"
אלה שחשוב למה אתה מתפתח ומסוגל להיות!. אל תקשיב למה שנאמר על ידי המומחים ואלה שחשבו שאין לך עתיד ואת/ה לא מסוגל להצליח כי אין לך את זה!
חשוב הקול הפנימי שלך שלוחש לך אתה יכול אתה מוכשר אתה ייצירתי ואתה תצליח! תמשיך בדרך על תתיתן למבקרים להסיט אותך מן הדרך בה תבחר " האמן ביכולות שלך - האמן בעצמך!"
לכל אחד מאיתנו כישורים מיוחדים בין אם אנחנו מסוגלים להבחין בהם או לא. הרצון והתשוקה שלנו היושבים במחשובותינו ובראשינו הם הקול המניע לו אנו צריכים להקשיב, ובו להאמין, לא לשמוע את המבקרים ומותחי הביקורת. לא לפחד מרעיון או מחשבה שמחוץ לקופסה. לא לוותר - "החשוב מכל הוא להאמין ביכולות שלך!" זה ישנה לך ואולי גם לאחרים את החיים
אז יפה מצידך שהבאת את הכתבה.
ביקורת שלילית של הורה כלפי ילדיו על הישגיהם החלשים... מורא כלפי תלמידיו, עלולה להיות הרסנית לגבי הילדים.
על ההורה והמורא דווקא חובה עליהם לעודד, ולגלות איכויות הקיימות מתחת פני השטח. ידידנו יעקב ציין זאת בתגובתו. ודוגמה, על צ'רצ'יל, שבילדותו היה תלמיד גרוע ובבגרותו נהיה אחד מאדריכלי הניצחון במלחמת העולם השניה על גרמניה הנאצית.
יקירתנו טובה המחישה בתגובתה לך דון דניאל, את הדרך בה היא בחרה, דרך מעוררת אהדה והערכה, כשכיוונה תלמידיה המתקשים בלמידה, דרך יחודית לקדם אותם.
כהורה חוויתי את הכאב והדאגה לעתיד ילדי שלא אהבו ללמוד. וגם האושר במה שהם היום...
סיפור אודות קשיים אלה העלתי בבלוג שלי בשם: "אבות זרעו בדמעה וקצרו ב..."
המשך כתיבה פוריה דון דניאל. (חיוך) נדב.