משפט וביטחון-הילכו שניהם יחדיו?

המיסגרת של ההרצאות היתה כנס של המכון לביטחון לאומי באוניברס' ת"א,ביום שלישי זה.
ראשית,עלתה השאלה הכללית אם המשפטנים במדינתם אינם בעצם מפריעים למהלך הלחימה,החקירות,הסיקולים הממוקדים וכד'.
מסתבר שלפני כל פעולה צבאית,כשהיא עוד בשלב התיכנון ,יושב מישפטן בדיון יחד עם אנשי הצבא.לעתים הוא מנחה אותם שאם יעשו כך וכך ולא כפי שתיכננו,תהיה לפעולה הסכמה בינלאומית ובכך המשפטנים דווקא(לדעתם)מסייעים לביצוע הפעולה שלא תהיה עליה ביקורת בינלאומית קשה.
עלה נושא של שימוש בנשק כימי.מסתבר שמותר חוקית להשתמש בו,אם מדובר בהגנה עצמית
דיברו על החוקיות של מה שהמדיה מכנה"סיקול ממוקד",בשפת המשפט זו"תקיפה מזוהה".במשפט הבינלאומי אין התיחסות לנושא זה בלשון החוקים ובכל זאת ישנו המשפט הבילאומי ההומניטרי.דיני זכויות האדם משלימים את דיני המלחמה.אז תקיפה מזוהה קודם כל לגיטימית אם היא נעשת בזמן מלחמה.ואם היא אינה פוגעת באנשים חפים מפשע.(מה שבמציאות כמעט ולא ניתן למימוש)קוראים לזה"נזק אגבי".
ד"ר זיו בורר סיפר שבעצם עוד בתקופת בן גוריון ישראל קיבלה על עצמה לקיים את אמנת ג'נבה.עוד לפני שהיינו מדינה.
דיברו על מונח"שעון עצר מדיני"זהו הזמן שמדינות אחרות מאפשרות לנו לבצע את פעולות הלחימה בשטח אויב.וזה קובע אם ננצח סופית או לא.היועצים המישפטיים,למרות שעון העצר המדיני,מיעצים למפקדים איך לנצח ולצאת צודקים.כן דובר על המשפט ולוחמת הסייבר.
ועל המשפט הבינלאומי,הימי,בקשר להגנה על אסדות הגז שלנו.כבר עייפתי אתכם די אז דחסתי וקיצרתי תכנים של ארבע שעות.והסוף?
חזרנו לקוראה הצפונית .תמיד תהיינה מדינות כמו קוראה הצפונית,שתצפצפנה על החוקים הבינלאומיים ואילו אחרות,ואנחנו ביכלל זה,משתדלות לפעול על פי החוקים שהזכרתי.
כל הדברים שכתבתי כאן הובאו בשם המרצים.לי לא היתה שום ידיעה בנושא זה עד אותו היום.
למתעניינים בנושאים דומים נוספים:
חוץ מהמכון לביטחון לאומי,יש לנו מסגרת מעניינת שעוסקת בנושאים דומים,הלא היא איל"מא,בה אני חברה.על מיסגרת זו המתעניינים יוכלו למצוא פרטים בפייסבוק,בדף שלהם.אילמ"א=האגודה הישראלית למזרח התיכון(למחקר ארץ ישראל והמזרח התיכון)
תמיד ידעתי שעיתונאים מלווים כל מיני שלבים של פעילות צבאית, אך עכשיו גיליתי איזה תפקיד חשוב יש למישפטנים בכל שלב ושלב בלחימה הצבאית על כל צורותיה.