אהבת אמת

משה מנדלסון, סבו של המלחין הגרמני הידוע, היה רחוק מלהיות נאה. יחד עם קומה קצרה מדי, הייתה לו גיבנת גרוטסקית. יום אחד ביקר בביתו של סוחר בהמבורג שלו הייתה בת יפהפיה, שמה פרומחה. משה התאהב בה נואשות. אבל מראהו היה דוחה בעיני פרומחה. כשהגיע הזמן להיפרד, אסף משה את כל האומץ שהיה לו וטיפס במעלה המדרגות לחדרה כדי לזכות בהזדמנות לשוחח עימה עוד פעם אחת.

 בעיניו היא הייתה חיזיון של יופי שמיימי אך היה לו עצבות עמוקה מכיוון שסרבה להביט בו.

 לאחר מספר נסיונות לקשור אותה בשיחה עימו, שאל משה בביישנות "האם את מאמינה כי זיווגים נקבעים בשמיים?" 

"כן" ענתה, ועיניה עדיין נעוצות ברצפת החדר.

 "ואתה?" "כן, גם אני מאמין בכך" ענה.

 "את רואה, בשמיים, עם הולדתו של תינוק זכר, מכריז האלוהים על מי תהייה זוגתו לעתיד.

 כשנולדתי, הצביעו לי על התינוקת שתגדל להיות אשתי בבוא הימים. ואז הוסיף האלוהים, ´אבל אשתך תישא גיבנת".  

"ישר באותו מקום קראתי אליו ´הו אלי, אישה גיבנת היא טרגדיה נוראה. בבקשה, הנח לי לשאת את הגיבנת והותר אותה יפהפיה".

 אז הביטה פרומחה אל תוך עיניו של משה מנדלסון ונראה היה כי זכרון רחוק הסעיר אותה. היא הושיטה לו את ידה ומאוחר יותר נישאו זו לזה.

בא במייל