מעברים
בין נמנום ליקיצה
בין חלום למציאות
אורגת אריג לבן
לכסות את התהום שנפערה למרגלותי
התמונות צולמו במוזיאון ישראל הילדה צייר איזידורו גרונהוט מוצג בתערוכה "פורצי הדרך" האריג חלק משמלת כלה מהתערוכה "שפת הלבוש יום טוב
התחלה חדשה
הֲקוֹרוֹנָה עָלֵינוּ הִשְׁתַּלְּטָה
וְאַחַר אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנִים
שֶׁל בְּנִיָּה...
לקריאת הפוסט
רחשי לב
ברווח הצר בין הבגד לגוףהולמיםרחשי הלבכמו צעדי רגליךבמעלה הגבעה.משב הרוח בפתיחת הדלתחודרת ברווח הצרומרחיבהפעימות...
לקריאת הפוסט
הוא עוד ישוב
אחרי כל מה שאמרתימהריקמהגעגועמרצון לגעתלחבקלראות את החיוךהעיניים הזוהרותהריח המיוחד אחרי מסע מתישרמסת במילים בוטות.לא את הלב המדמם מכאבהדמעות, התקווההאומץ האמונה והכמיההשהוא...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
והתמונות נפלאות
מצב של בין לבין,
ולא ברור האם התהום נפערת בחלום או במציאות
הכל לוטה בחוסר ודאות, באוירה של רמז.
אבל ברור לאשה שיש לכסות את התהום ויהי מה.
וכדאי, באופן סמלי, לכסות אותה באריג ל ב ן.
שיר נפלא שהנסתר בו רב מן הגלוי, מועט המחזיק הרבה.
והתהום יכולה להיות כל דבר שמאיים עלינו.
תודה על השיר, מצאתי בו קצת מעצמי.
ועד יותר שהזדהת עם השיר
מילים כאלה נותנים כוח להמשיך לכתוב
תודה לך