חברות מיוחדת
בשעת צהריים ביום חם של חודש יוני, הם הגיעו אלי לגן, חנן ואימו.
בימים ההם היה קשה להגיע מעיר לעיר, אך הם עשו את המאמץ ובאו מתל אביב
כדי שחנן ואני ניתראה ונשחק יחד, כנראה שחנן התגעגע אלי
באותה מידה שאני התגעגתי אליו.
בבה "המרשעת" לא הרשתה לי ללכת איתם ולא הרשתה להם להיכנס לגן
ואני בכיתי ובכיתי, לא יכולתי להירגע חשתי שעולמי חרב עלי, הנה חנן כאן,
חנן חברי האהוב ואני אינני יכולה לשחק איתו, מאום לא עניין אותי, לא חברות, לא בובות, ולא מישחקים.
בבה "המרשעת" היתה הגננת שלי בגן חובה, אנו הילדים הוספנו את "המרשעת" לשמה מכיוון שהיתה רעה אלינו ומשכה לנו באזניים, לא היתה בה אף טיפה של רכות גם לא בהופעתה, היא היתה גבוהה מאד וגרומה ואנו הילדים בגן פחדנו ממנה מאד.
צפיתי מבעד לגדר בעינים כלות ונפש משתוקקת, איך חנן ואימו מתרחקים, כל כך רציתי לשחק עם חנן כמו אז בתל אביב.
בשעות אחר הצהריים כשאימי באה לקחת אותי מהגן, פרצתי שוב בבכי קורע, לא יכולתי לדבר ולספר לה מדוע אני בוכה, אך היא כבר ידעה, אימו של חנן השאירה לה מכתב ובו פירטה את אשר אירע והוסיפה שהיא מצטערת שלא יכלו להישאר. אימי כעסה מאד על בבה "המירשעת".
לפני שעברנו לגור בגבעת שמואל התגוררנו בתל אביב, משפחתו של חנן התגוררה קומה מעלינו, היינו בני אותו גיל, גדלנו יחד, אני זוכרת את חנן מיום שאני זוכרת את עצמי, בילינו יחד הרבה שעות ביום ומעולם לא רבנו, הפרידה היתה קשה לשנינו. את חנן לא ראיתי יותר והשנים טשטשו את הגעגועים, נותרו רק הזיכרונות. הקשר בינינו היה כל כך מיוחד שגם היום כשאני ניזכרת בו מתעורר בי שביב געגוע לחברות מיוחדת שכזו.
על הגן והגננת הלא נחמדה.
על כיסופים לחבר מילדות שניתק הקשר עימו.
ואני מצאתי עוד סיבה טובה למה טוב לגור בקיבוץ, אין געגוע - אנחנו ביחד, ויודעים אחד על השני "הכל" חיוך!!!
לילה טוב
תודה על תגובתך
תודה על תגובתך
לא יודעת אם אפשר למצוא אותו
שנים רבות עברו מאז
אכן בזיכרון של ילדה זה היה מאד עצוב
בהצלחה
הקטע לא עצוב בעיניי -יש בו חן גדול הוא אפילו קורטוב של שמחה ,
מצד שני אין צורך לחטט יתר על המידה בעבר,
כי לא תמיד יש קשר בין השניים
יש לך עתיד ורוד,אני רואה.
השיכרון הוא שלי, אני לא בטוחה שחנן יזכור אותי
כפי שאני זוכרת אותו היינו ילדים בגיל הגן
אינני מחטטת בעברי, אני גם לא מחפשת את חנן
כי אין לי מושג מה עלה בגרלו.
תודה על תגובתך
סיפור לדעתי די עצוב .
לא יודעת היכן להתחיל לחפש אותו
ואם הוא בכלל זוכר אותי.
פרסום זו אפשרות שתפתור ותענה על השאלה היכן האיש בימינו, אם לא יזכור אותך הרי יוחמא וישמח לדעת שאת זוכרת וההנאה והשמחה תהיה של שניכם.
הגננת היתה רק גננת שלי
הוא רק בא לבקר אותו
לא חושבת חפש אותו
מכל מיני סיבות
תודה לך על תגובתך