הבית של ילדותי,

ליבי מתגעגע ודואב לבית של ילדותי לרייח התבשילים,ורעש הילדים, המרפסת הגדולה, ביינות לחדרים, משפחתי לא גרה כאן יותר הציפורים פרסו כנף עפו, היונים היתעופפו ללא שוב, העצים הישילו עלים עצובים ללא מילים, ליבי דואב לבית של ילדותי, הבית שומם ודומם נותרה תחושת ריקנות ועצבות, את שעבר אין להשיב בכל מחיר והיזדמנות, לחשוב להתחיל מחדש לחזור לרחם ממנו יצאת ילדה עם נמשים וצמות, פנים תמימות בסביבת משפחה , גם אחים ואחיות, הורים מגוננים ורוב הזמן עסוקים, עכשיו בגרנו,השנים חלפו מהר, למדנו גם לחיות וגם להיתפשר על ערך ועל דרך, הבית נראה הרבה יותר קטן, אין ריח תבשילים פה ושם עפות ציפורים ואנו נמשיך להיתגעגע לבית ילדותינו להורים שאינם מגוננים , וכבר לא עסוקים. חני מור
הגיל השלישי....
הגענו לגיל השלישי
עמוסי שנים חוויות ומעשים
עם שחר ניפתח החלון
ובחיוך ואהבה נמתין לבוא היום...
השמש תזרח
והירח יאיר.הפרח יפרח
והחיטה תבשיל...
עם חלוף הקיץ
יגיע הסתיו ויפרח החצב
ובבוא...
לקריאת הפוסט
גשם של טילים ..................צוק איתן 8/2014
עברה לה תקופה
ושוב רעמו התותחים
והותיר אחריו הרס וחללים
והארץ לא שקטה,
גשם של טילים נשרו שנים
בחורף במקום גשמי ברכה
ירד עליינומטר פלדה
באביב ובסתיו נישמעו במרחב,
קיץ שמש יוקדת
תרמיל...
לקריאת הפוסט
ילדים של כולם...02/07/2014
בעוד אנחנו מתפללים
אתם בין המתים
בעוד אנחנו מייחלים
דמכם ניגר כנחלים
תום נעורים
ילדים מתבגרים
אהבות ראשונות
חלומות נרקמים
בחטף מתנפצים..
הם שבים שלושת הנערים
בדגל לאום נעטפים
זה בצד...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
ילדה ,נערה, אשה צעירה בעלת נמשים חנניים היא דמות שנוגעת לליבי אבל אותה מנומשת של פעם זכתה גם לקמט אחד או שניים שלו יש יופי מסוג אחר ואין הטבע ברא דבר יפה יותר מאישה בכל גיל ובכל צורה ועל אלה את מיטיבה לחבר מילים שנוגעות במקומות הנכונים .