ננה
ראיתי אותה ברחוב. אותה צורת הליכה שלא השתנתה מאז שראיתי אותה לראשונה כשלמדנו יחד ועד היום. רק הגוף השתנה.. התעבה במותניים ובטן בולטת. והפנים....השתנו מאד מחורצים לאורכם וללרוחבם .לרגע חשבתי לקרוא לה שתצטרף אלי לכוס קפה.אבל נזכרתי שהיא החרימה אותי...חתכה בהינף חד את החברות העמוקה ששררה בינינו. עד היום אני לא יודעת למה....הרגשתי בקרבי את אותו הכאב שחשתי אז..אולי קינאו ביחסים המיוחדים שלנו וסיפרו לה שקרים עלי כדי לסכסך...היו ויש לי הרבה חברות ,ועם אף אחת לא הרגשתי קירבה גדולה כפי שהרגשתי עם ננה...
חבל
תודה
תודה למוטקה שאפשרה לנו להנות מערב מקסים בזאפה בה הופיעו אילנית...
לקריאת הפוסט
הצגה שראיתי
אמש ראיתי הצגה מעולה של תיאטרון בית ליסין "המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה".ההצגה יוצאת דופן ,אנושית ומעוררת מחשבה.ממליצה בחום ללכת לראות אותה! שבת...
לקריאת הפוסט
הזקנים - מאת המשורר ישראל הדרי
זהבנו בשינינו
זכוכית על עינינו
רמקול באזנינו
ושנותינו על כתפינו
נפטרנו מהאדמת ובאה הצרבת
ברח הסידן ובא הסוכר
תנועה רבה בתוך גופינו עולה ויורד לחץ דמנו
שברים ברגלינו
אבנים...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
באמת חבל,,ואם זה חשוב כדאי לברר
צריך לקחת זאת בחשבון,
כולנו משתנים,
אני הייתי ניגשת ומדברת איתה
אולי הזמן ריכך אותה ואולי הבינה שטעתה
הבננה?
זאת חברה? זאת בהמה
שמרשה כך לעצמה
בך כך לפגוע
וחץ בלבך לקלוע.
כל ישראל חברים
חוץ מהבננה
ששמה ננה.
והדגשת, שאני החבר האמיתי.