נתוני סקר '' 84 אחוז מהציבור הישראלי סומך על הויקיפדיה

'' יו"ר עמותת ויקימדיה ישראל איציק אדרי מוסר את נתוני הסקר צילום: ערן שלמה / ויקימדיה ישראל. נתונים מפתיעים בסקרמאת א.אלון 84 אחוז מהציבור בישראל רואה בויקיפדיה כלי מידע אמין. כך עולה מסקר נרחב שנערך בהזמנת עמותת וקימדיה: 84% מהציבור סומכים על הויקיפדיה  ישראל המפעילה את ויקיפדיה ישראל מדובר בסקר הראשון הנרחב שבדק את עמדות והיקף השימוש של הציבור הישראלי (לרבות בני נוער ומגזר ערבי) זה בהחלט נתון מפתיע שכן נדמה היה כי הדימוי בקרב הציבור הישראלי על הויקיפדיה הוא של אינציקלופדית מידע לא אמינה במיוחד.ובמספר מוסדות חינוך אף נאסר להשתמש בשרותיה לצורך עבודות מחקר. הסקר הקיף 751 נשאלים על פי מדגם מייצג ונערך באמצעות פאנל המשיבים האינטרנטי panel4all ובקרב 751 משיבים על ידי מכון המחקר פאנלס במהלך חודש מאי 2014. . את תוצאות נתוני הסקר מסר יו"ר ויקימדיה ישראל, איציק אדרי בכנס אקדמיית ויקיפדיה השישי אקדמיה של ויקיפדיה הנערך (1.6.14)בשעה זו במרכז הבנתחומי בהרצליה. מהסקר עולים הנתונים הבאים חלקם מפתיעים מאד : כ-84% מהציבור סומכים על ויקיפדיה (כ-53% ברמה גבוהה, ו-30% ברמה בינונית-גבוהה). 74% מהציבור טוען כי ויקיפדיה מספקת להם את כל המידע שהם מחפשים והם אינם זקוקים למקורות תוכן אחרים 54% מהמשיבים במגזר הערבי היה רוצה לכתוב בוויקיפדיה, לעומת רק 33% בקרב האוכלוסייה היהודית ·כ-60% מהאוכלוסייה בישראל עושה שימוש בוויקיפדיה פעם בשבוע ויותר. באוכלוסייה הערבית אחוז השימוש מדי יום גדול מהחברה הישראלית (27.9% לעומת 21.6% בחברה היהודית). רק 25% מהמשיבות היו רוצות לכתוב בוויקיפדיה, זאת לעומת 42% מהמשיבים. רק 4% מכלל הציבור הודו כי הם מכירים את ויקיפדיה אך אף פעם לא עושים בה שימוש. למעלה ממחצית מאוכלוסיית המחקר (ובאופן מובהק יותר בני נוער מאשר האוכלוסייה הבוגרת) יודעים כי כתיבת הערכים בוויקיפדיה פתוחה לכל אדם בציבור הרחב. 49.4% מכלל הציבור גולשים בוויקיפדיה מתוך סקרנות ורצון להרחיב את הידע הכללי. בקרב בני נוער הסיבה המובילה, הגבוהה בפער מובהק מהמדגמים האחרים (54.1%), היא חיפוש מידע עבור לימודים או מחקר. · 41% מהמשיבים באוכלוסייה הערבית מחפשים בוויקיפדיה ערכים בתחומים מדעיים זאת לעומת 36.2% בחברה הישראלית. ·בקרב בני הנוער היסטוריה ואישים מהווה את תחום העניין העיקרי (55.5%). · 86% מכלל האוכלוסייה מקבלת ברוב הפעמים או בכל פעם מענה לידע אותו היא מחפשת בוויקיפדיה. · אחוז האנשים באוכלוסייה אשר טענו כי אף פעם ויקיפדיה לא סייעה להם עומד על 0%. · רק 8% מהציבור תיקנו אי פעם ערך בוויקיפדיה, 20% מהציבור נתקלו במידע שדרש תיקון אך לא ידעו שהם יכולים לתקן בעצמם. 23% לא עשו זאת מכוון שלא היה להם זמן. יו"ר ויקימדיה ישראל, איציק אדרי, אומר בתגובה לנתונים המפתיעים בסקר : "הנתונים מדברים בעד עצמם. עד היום היו לנו נתוני גלישה מרשימים של ישראלים בוויקיפדיה, ובעיקר תחושה טובה מהפידבק שאנחנו מקבלים מדי יום מאנשים על איך ויקיפדיה מסייעת להם. אבל עכשיו ממצאי הסקר קובעים בצורה ברורה: ויקיפדיה היא חלק בלתי נפרד מהאינטרנט בישראל ומהווה מקור מידע יומיומי ואמין למיליוני ישראלים - בכל המגזרים והגילאים. אורח הכבוד בכנס השנה הוא יו"ר הוועד המנהל של קרן ויקימדיה – מר Jan-Bart de Vreede , המתנדב הבכיר ביותר בתנועת ויקימדיה העולמית. זהו ביקורו השני של יאן-בארט בישראל. הקודם היה לרגל ויקימניה – הוועידה הבינלאומית של עורכי ויקיפדיה שישראל נבחרה לארח ב-2009 בחיפה בהשתתפות מאות עורכים מתנדבים מ-52 מדינות. בריאיון אחד על אחד על הבמה שקיים איתו פרופ' שיזף רפאלי, ראש מרכז שגיא לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה אמר יאן-בארט: "האתגר שלנו היום הוא לא רק להמשיך ולהרחיב את ויקיפדיה, אלא לשמור עליה מעודכנת, איכותית ואמינה, כדי לשרת בצורה אמינה את מאות מיליוני הגולשים שעושים בה שימוש מדי יום. וזאת אנחנו יכולים לעשות רק באמצעות המתנדבים שלנו - שהם המשאב הכי חשוב שיש לנו בתנועה. לא משנה כמה עובדים נעסיק, לעולם לא נגיע לעוצמה ולהשפעה שיש לעשרות אלפי המתנדבים שלנו". בהמשך היוםנערך כחלק מהכנס פאנל שידון בכתיבה בתשלום בוויקיפדיה – לאור מקרים בחודשים האחרונים בהם התגלה כי חברות עסקיות מציעות שכתוב והטייה של ערכים בוויקיפדיה (במסגרת זו גם הגישה הקרן הבינלאומית תביעה נגד חברת שכזו בארה"ב) וכן, הצעות שמגיעות לכותבים בוויקיפדיה במטרה לכתוב ערכים בתשלום אודות אישיים וחברות. חברי הפאנל דנו האם בכלל יש לאפשר זאת וכיצד, אם בכלל, הדבר ישפיע על ויקיפדיה כאנציקלופדיה החופשית הגדולה בעולם.