מתה הסופרת והעורכת רוני גבעתי

מתה הסופרת רוני גבעתי

           מאת אלי.אלון 

הלכה לעולמה הסופרת רוני גבעתי חברת קיבוץ עין גב. בת 74 היתה במותה. בשנים האחרונות נאבקה במחלת הסרטן. היא נקברה בבית הקברות בעין גדי. רוני היא זוכת "פרס זאב ","פרס ראש הממשלה" ופרסים נוספים.ושימשה עורכת ספרי הילדים בהוצאת הקיבוץ המאוחד. בעלה יואב גבעתי בן קיבוץ נצר סירני שכיהן בן השנים 2003-1990. בתפקיד ראש המועצה האזורית "תמר" ,נפטר ביולי 2005 ממחלת הסרטן. מספר חודשים לאחר מותו התבשרה רעייתו רוני כי אף היא לקתה בסרטן. רוני נולדה בשנת 1940 בקיבוץ כפר בלום שבעמק החולה להוריה שאול ואסתר פאר (פער) משפחתו של אביה שאול, יסדה בתל אביב את בית החרושת "נעלי פאר".אביה האריך ימים ונפטר בשנת 2007 בגיל 96. אמה אסתר (תיאה) לבית משפחת גרינהוט היתה במשך שנים רבות מחנכת ומורה בכפר בלום ובישובים באיזור ונפטרה בשנת 1993 בגיל 80 ממחלה קשה.שני הוריה של רוני שימשו בתפקידים ציבוריים בקיבוץ כפר בלום ובמוסדות  שונים של התנועה הקיבוצית . רוני סיפרה כי את השם רוני בחר לה אביה שאול שאהב תנ"ך והוא לקוח מהמשפט התנכי "רוני ושמחי בת ציון". בהיותה בת 9 בשנת 1949 יצאה עם משפחתה, הוריה ואחיה אילן לכשנתיים ללונדון אנגליה שם שימש אביה שליח בתנועת "הבנים" ו"החלוץ הצעיר" . את לימודיה התיכוניים עשתה בקיבוץ איילת- -השחר שם היתה ילדת חוץ. בשנת 1958 נישאה רוני ליואב גבעתי. הזוג עבר בשנת 1960 להתגורר בקיבוץ עין גדי בערבה עם בתם הקטנה אורית (ילידת 1958) ובהמשך נולדו ל זוג שני ילדים נוספים .נעמה ואסף רוני למדה בסמינר למורים בית ברל ,עבדה בשדה ובכרם, בחממת הוורדים ועבדה כמורה במשך כ-21 שנה בקיבוצה עין גדי וכן בבית ספר האזורי בערבה .

 זכתה בשורה של פרסים ספרותיים נחשבים

 בתחילת שנות ה-70 החלה לכתוב סיפורים למבוגרים ולילדיםבצורה מסודרת כמה מסיפריה יצאו לאור ופורסומו במסגרות שונות .היא אף תרגמה כמה ספרים מאנגלית לעברית.בשנת 1978 מונתה לעורכת ספרי הילדים בהוצאת הקיבוץ המאוחד. רוני זכתה בשורה של פרסים ספרותיים נחשבים: בשנת 1974 הוענק לה "פרס רחל נוימן" לביכורי יצירה על ספרה"פרחים כמוסים", בשנת 1979 קיבלה עיטור בנלאומי על שם אנדרסן על ספרה "ילדי הבריכה הנסתרת" ב-1991 זכתה בפרס זאב לספרות ילדים ונוער על ספרה "ברבורים מאגם אחר".בתשנ"ח זכתה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים. . בין ספריה :"פרחים כמוסים (1972),ילדי הבריכה הנסתרת (1974) ,סוד הסבך הקסום (1980) הזאב הלבן (1982), אור בארץ הענקים (1984),בין שתיקות (1987),ברבורים מאגם אחר (1989) רושם של שלוה (1990),משאלות חורף (1993),ילדת האפרסמון (1995),ציפור העץ (1997) כמו פרי (1997),איילות בשלג (2000),שתי נערות יחפות (2001),כמו רוח מדבר (2002),להביט בראי המים (2006),נערת הפרפרים והליצן (2008),חליל בודד בחושך (2010)  

 רוני הובאה למנוחות בבית העלמין בעין גדי הותירה שלושה ילדים :אורית ,נעמה(נמיק) ואסף.ונכדים. ספדה לה מזכירת קיבוץ עין גדי רותי ליאור: " רוני, נאספנו כאן ליד קברך שזה עתה נכרה להשמיע דברי פרידה 

אחרונים. קהילה שלמה מרכינה ראש על לכתך. נאבקת שנים ארוכות במחלתך ולא ויתרת, היית גיבורה במאבק על החיים. בכאב גדול באנו היום לטמון אותך בן רגבי אדמתנו, שעליה חיית מעל חמישה עשורים. נזכור כי לקחת עם כולנו חלק בבניית המקום הזה. על ספרך "ילדי הבריכה הנסתרת" גדל דור שלם של ילדי עין גדי. ולא אזכיר כאן את כל רשימת הספרים המיוחדים שראו אור במרוצת השנים ועל חלקם קיבלת פרסים, שהיית ראויה להם. יהא בשרך עפר ופרחים, יימוג עם זמרת הציפורים. נפשך שבעת הכאב ויגעת המצוקה מצאה לה נחמה בתנומת אהבה מתוקה, כשהיא עטופה סדינים צחים ונישאת בידי מלאכים. נאספת היום אל האדמה שכה אהבת. טיפחת בית יפה עם יואב ז"ל והמשכת לטפחו גם לאחר מותו. ביום שבנותייך לקחוך לירושלים אל מותך, נפרדת מביתך אמרת בקול חלושה: "שלום בית יפה שלי". את ודאי ידעת שאלו היו מילות פרידה מן הבית ומן החיים. רוני, בית עין גדי נאסף כאן היום להיפרד ממך ולהביע תנחומים כנים לילדייך, לנכדייך ולכל בני המשפחה. ימתקו לך רגבי אדמתנו אליה נאספת היום. האדמה הזו אשר חוננת והרווית תשיב לחיקך אהבה.

נכדה קורא דברים שכתבה רוני בימיה האחרונים

  רגע מרגש במיוחד במהלך ההלוויה היה כאשר נואי נכדה של רוני גבעתי בנם של נעמה (נמיק ) ועמית קרא שורות קצרות ורגישות שכתבה רוני בימיה האחרונים ואלה הדברים: "עוד מעט יהיו במקומי רגבים חומים, אדמה. ולמעלה קצת עננים קלים וציפורים, עפרוני מצויץ בנה קן חפור על האדמה והטיל בו ביצים לבנות עם נקודות חומות. אין קץ ליופי. באים האהובים שלי, גרעין נשמתי, הנכדים שלי, הילדים שלי. אין קץ ליופי. מרוני