מסע החיים

מסע החיים עובר בתחנות מרכזיות כילדות, בגרות וזקנה ומתחנות אלו מסתעפים המפגשים האנושיים, ההבנות שרכשנו, הלמידה שלמדנו ושלל הרגשות שהתלוו לכל שקרה. ככל שאנחנו מתקדמים במסע, כך מתרחב עולם הידע וההבנה שלנו, בצידן של שאלות שממשיכות לעלות ונושאים בלתי פתורים שאולי לא ייפתרו לעולם.
במסע נוכל למצוא נקודת התחלה ונקודת סיום, התפתחות וטרנספורמציה, מטרות מודעות ולא מודעות והתרחשויות מלמדות ומעמתות. מסע זה הוא תהליך אישי של התגבשות פנימית ושל חיפוש אחר תכלית ומשמעות לחיים. כאשר אנו מתבוננים בתחנה מרכזית אחת של חיינו, מה היו ההבנות שרכשנו, מה למדנו, ומה היו רגשותינו למה שקרה לנו, אנו למדים היכן נראה לנו שאנו עומדים היום במסע החיים מה שם מעבר קו האופק... סיום ..או שמא התחלה, שמאיצה שוב את הדופק וממריצה עוד משאלה. דבר אחד וודאי ברור, תשובה אין כלל לשאלה... אם כאן אולי נגמר סיפור.. שם הוא ממשיך מהתחלה. (כתבתי זאת במסגרת סמינר למודעות חברתית ב 2006 ואת השיר בסופו פרסמתי גם במוטקה ב 2013 והם נוכחים גם כיום)
האם אנו לסיום או להתחלה...זה כמו
מה קדם למה הביצה או התרנגולת
ועלינו מוטלת המשימה, למצא את התשובה
רברס אין במסע שלנו בחיים .
לכן המוטו שלי הוא העבר עבר ההווה קיים והעתיד מי ישורנו.
אבלללל ואבל גדול תמיד לדעתי צריך להפיק לקחים מהעבר וליישם בהווה .
שבת שלום .
יש האומרים לעשות חיים ולנצל את החייים
אבל אחרי מותינו בלאו הכי לא נדע אם ניצלנו את החיים(כל אחד לפי דרכו)או לא, אז מה זה משנה אם ננצל או לא??
החיים חידה ,והמות כל שכן,,והוא מפחיד היות והוא לא מודע,
ובאם נסתכל אחורה לתחנה מסוימת בחיינו, ונניח שהבנו ולמדנו מה שקרה לנו, זה הביטחון שהפנמנו ויודעים אנו איכן עומדים היום במסע החיים? לא בטוחה.
הלב זקוק ליותר זמן כדי לקבל את מה שהראש כבר יודע! בצעירותינו בהתבגרות ובזיקנה!
וכמו שכתבת בשיר
תשובה אין כלל לשאלה...
והעיקר שנהיה בריאים!
שבת שלום
אז ישראל ידידי אני מסכים עם מילה שכתבת אולם מי כמוך יודע עד כמה ההשפעות של הארועים והמלחמות הכתיבו לנו את החיפוש אחרי התכלית שלא תמיד התישב עם מה שתיכננו.
נהנתי מהרשומה המלומדה
מאת חיים שפירא.לא לדאוג.הסיגנון זורם ומרתק.תמצא שם כל מיני תשובות לשאלותיך.אני רק ברבע הספר.בכל פעם קוראת מעט.כי אחרי כל כמה מישפטים,אני צריכה לחשוב על הכתוב.מרתק.