עבר, הווה, עתיד

אנס לפשט מאד, מה שיקל עלי לענות.
1. העבר חלף, ההווה כהרף עין והעתיד מי ישורנו.
2. ההוזה הוא הרגע - בר חלוף!- שבו אני מקליד את תשובתי.
3. ההווה הוא הרגע - בר חלוף !- שבו אני חש רגש כלשהוא !
4. רגשות שחשתי דברים שחוויתי, עשיתי - כולם בעבר וקיימים רק בזכרוני.
5. העתיד? כפי שאמרתי מי ישורנו...
6. ההווה הוא רגע שננגס מן העתיד...
7. אני חווה או מרגיש - זה בהווה ! הרגש יכול להתמשך על הווה ארוך אבל ההוה עצמו בר חלוף.
8. ולבסוף: כל מה שחווינו בעבר משפיע על התנהלותנו בהווה ויש לכך השלכה על עתידנו.
I REST MY CASE

אנסה לפשט מאד, מה שיקל עלי לענות.
1. העבר חלף, ההווה כהרף עין והעתיד מי ישורנו.
2. ההווה הוא הרגע - בר חלוף!- שבו אני מקליד את תשובתי.
3. ההווה הוא הרגע - בר חלוף !- שבו אני חש רגש כלשהוא !
4. רגשות שחשתי דברים שחוויתי, עשיתי - כולם בעבר וקיימים רק בזכרוני.
5. העתיד? כפי שאמרתי מי ישורנו...
6. ההווה הוא רגע שננגס מן העתיד...
7. אני חווה או מרגיש - זה בהווה ! הרגש יכול להתמשך על פני הווה ארוך אבל ההוה עצמו בר חלוף.
8. ולבסוף: כל מה שחווינו בעבר משפיע על התנהלותנו בהווה ויש לכך השלכה על עתידנו.
I REST MY CASE

שאלה בכלל לא טיפשית.נהפוך הוא.היא מעידה על מחשבה עמוקה.
כדי לענות אקח את הפיתגם המפורסם(שכחתי על יד מי נאמר במקור)
"העבר חלף ואין-ההווה כהרף עין-העתיד-עתיד עדיין והדאגה מניין"?
ההווה נימשך פחות ממיצמוץ העין באידאל.אבל במציאות אנו נוהגים לכנות "הווה",מה שמקביל למילה"עכשיו"וזה יכול להיות השעה.השעתיים.פרק זמן בחיינו שהוא עכשיו, יחידה אחת.אז קודם כל יש הבדל בין מושג הזמן האידאלי לזה שניתפס במציאות.כמו שיש הבדל בין הקו שמשרטטים בעיפרון,ולמרות שנידמה שהוא שטוח,העופרת של העיפרון מעניקה לו גובה ורוחב,אז למעשה לקו יש נפח.כן אפלטון טוען שהקו האמיתי מצוי רק באידאל.כך גם ההוה האמיתי מצוי רק שבריר של שנייה.או פחות.העתיד הוא כל מה שבהווה חושבים שיבוא.כל שנייה שמתחלפת מאותו הבסיס הזמני מאד שמכנים "הווה"-הוא שוב ההווה ואילו העבר קל יותר להגדרה,כי הוא כל מה שהיה לפני אותו הווה אידאלי.זה באידאל,בו אין עתיד.אבל דיברה שפה בלשון בני אדם,אז עתיד במציאות הוא הזמן שאנחנו חושבים שיבוא אחרי ההוה שאנחנו חושבים שזה העכשיו.מסובך?כן.
כי יש הבדל בין האידאל כפי שהוא בעולם האידאות לבין המציאות.
תודה שהבאת אותי לחשיבה.

ההווה הוא כהרף עיין..והעבר חשוב מאין כמוהו...מצטטת מדבריו של יגאל אלון.."אדם שאינו יודע את עברו..העתיד לוטה בערפל" זה ברור ולא פילוסופי..אוסיף ואומר..שכל עבר..יש בו מן הממשות,על אף שעבר...ומה עם הזיכרון שנטמע בתודעה??
חומר למחשבה..

אתה מצדיק לחלןטין את התזה שלי
ואני מתכוון לסעיפים 6-8
סעיף 6 מסתייג כי הוא לא ננגס מהעתיד כי כשהוא חולף אתה כבר בעתיד כנ"ל לסעיף 7 שלך הרגש שאתה חש הוא עתידי הוא אינו בר חלוף כמו ההווה ואתה צודק בסעיף 8 אתה אומר משפיע על העתיד ואני אומר שלא רק משפיע גם יוצר ומגבש את העתיד גם אם אנו לא חושבים כך

אגב היו עוד 2 שאלות מה דעתך עליהן

תודה חבר על התיחסותך

כל הווה הוא "עכשיו" וגם הוא חולף כהרף עין והופך לעבר ומשפיע על היווצרות העתיד ולכן לעניות דעתי אין "הווה" אידאלי כי הופך לעבר ואנו נכנסים לעתיד
ואפלטון צודק אם להשתמש בציטוט שהבאת אם העיפרון הוא ההווה הרי הקו על כל המשמעויות שלן הוא העתיד בדברייך יש תשובה לשאלה מהי המשמעות של המילה "הווה"
אך מהי תשובתך לשאלה מספר
תודה על התיחסות מאלפת

העתיד לוט בערפל.
כל מה שלוט בערפל, הופך להיות עבר ומתבהר.
להווה אין כל מעמד וערך, הוא לא מעורפל ואיננו בהיר במידת הצורך, הוא רק מעבר מהעתיד לעבר.
האדם נזכר בעברו, כי הוא הפך להיות בהיר, ואיננו מבין משמעות העתיד כי הוא לוט בערפל
ההווה הוא הבזק אור קצרצר המעביר מהערפל לבהירות.

בתשובה לשאלותיך, אצטט שורות יפות על זמן שהעתקתי ממקורות שונים:
- ההווה הוא הצומת בין מה שהתרחש לבין מה שעתיד
להתרחש, להבה בין גזיר העץ ובין האפר.
- כל הזמנים שבי היו שונים זה מזה. זמן המחשבות וזמן
הזכרון וזמן הרגליים וזמן אשתי המחכה לי. הייתי
כמו חנות שעונים, שכל שעון התלוי בה מראה זמן שונה מחברו {יהודה עמיחי}
- כל רגע הוא מרכז הזמן, משום שהנצח משתרע סביב כל רגע
בכל הכוונים {דיפאק צ'ופרה}
- העבר לא מת, הוא אפילו לא עבר {פוקנר}
- העבר הוא ההווה אם אתה נושא אותו אתך.
- בין השעמום להתרוממות הרוח משתרעת כל חווית הזמן {אמיל סיוראן}

העתיד לא לוט בערפל הוא קיים בעבר שלנו
לעניות דעתי אין במסגרת של עבר, הווה\ עתיד דבר שהוא לוט בערפל אם נקבל שהעבר משפיע על העתיד שלנו כי גם הזכרון הוא חלק מהעתיד כיוון שאנו נושאים אותו עמנו כל הזמן ואם נסכים שהווה הוא בר חלוף כהרף עין הרי שאנו נמצאים בעתיד שהוא עברנו.
למעשה אני מבין מדבריך את הכוונה שהיא זהה אך במילים אחרות
תודה על התיחסותך

העבר אינינו והעתיד מי ישורנו מה שיש לנו הוא ההוה שמלווה אותנו כל הזמן. ההוה הוא ההוויה שלנו והוא לא בר חלוף הוא מלווה אותנו כל הזמן ואתה יודע מה אמרו על העתיד? אין עתיד. אכול ושתו כי מחר נמות.
השאלה היא שאלה פילוסופית שתלויה במהות הזמן . אם נכניס לה את מימד הזמן של אינשטיין אולי אז תשתנה הבנתנו

מאוד תודה על המובאות אני חולק על המובאה הראשונה ההווה אינו צומת וגם אינו אינו מבדיל בין גזיר העץ לאפר מהיבה הפשןטה ההווה חולף כהרף עין והופך לעבר הוא לא משהו שקיים או מתקיים לאורך זמן כלהבה או כרמץ הנותר מהאפר.
יהודה עמיחי מתייחס רק לעתיד לא לעבר ולא להווה וגם הוא משליך אותו ישר מהעבר
אם תשני את המילה "נצח" במובאה של צ'ופרה במילה "עתיד" תקבלי את כוונתו נראה לי שפה היה שיבוש בתרגום
פוקנר צודק, העבר לא מת הוא עתיד כי הוא לא עבר ולא הווה.
אתה לא יכול לשאת עבר כי אם אתה נושא אותו הוא עתיד
אם תאמרי שהשעמום הוא העבר והתרוממות הרוח הוא העתיד הרי חווית הזמן היא ההווה שנעלמת כהרף עין ומגיעה התרוממות הרוח העתיד.
נהניתי לקרוא את תגובתך
תודה

צר לי אך אי חולק על התיזה שאתה מציג כאן כםי שנראה לי ששאר המעיבים חולקים.
בוא נכניס את מימד הזמן כפי שאתה כותב הרי באלפית השניה ההוה של הזמן הופך להיות זמן עברהוא כבר לא בהווה הוא עבר והזמן המשיך לכת ולכן ההווה שהיה הוא בר חלוף גם אם אכלת ושתית ההווה שבו אכלת ושתית חלף
זו אינה שאלה פילוסופית זו מהות עובדתית חשוב על כך
תודה על התיחסותך

באופי ,אני אדם מעשי. וזאת תשובתי,
העבר הוא לא העתיד, העבר היה, אין לשכוח את העבר, ממשיכים לחיות את ההווה, (עכשיו,) עם מבט קדימה לעתיד. היום בהווה לפעמים לוקחים סיכונים מחושבים, שישפיעו על העתיד.
העבר שלנו , משפיע על ההווה, ההווה משפיע על העתיד.
אין יצור שאין לו עבר, יש אנשים שחיים בהווה ואין להם עתיד.

אני חולק על קביעתך.
ההוה הוא מה שמלוה אותנו . ההויה שלנו. כשאנחנו מדברים על מה שקורה ומלוה אותנו זה ההוה שלנו .אין הכוונה לשניה שחולפת אלה למצב העכשוי. לפי התאוריה שלך אין הוה שהרי ברגע שניסית רק לחשוב ולהגדיר אותו ,הוא כבר נעלם. וזה אבסורד. בכל מקום שמדברים על הוה מדברים על ההויה שבה אנחנו חיים . בזמן הזה, בתקופה הזו .זה ההוה.
אז אם נסכים להגדרה שלך נצטרך לבקש מכותבי ספרי הלשון למחוק את ההוה מספר הלשון. חחח.. הרי אמרתי שהויכוח הוא פילוסופי וטוב שכך אחרת איך היינו מחדדים את השכל שלנו?
שתהיה לי בריא ותמשיך להפעיל את השכל שלנו כפי שכתב למעלה אלי גל בכותרת "הסדר עם מועדון ותיקים ונהנים" שמציע פעילות למוח על מנת למנוע דמנזיה

אדם שחי ב"הווה"ואינו מתעניין בעתיד הוא או1.לא אחראי.כי הוא חושב "מה שיהיה יהיה,יהיה בסדר אסתדר" .לא אחראי אינו עושה ביטוחים,ואחר כך כשהזמן מגיע,הוא אינו מסודר בחיים ומתלונן,"הייתי צריך לעשות כך וכך"או2.אופטימי מדי.ואומר לעצמו"הכל יהיה בסדר.אלוהים ידאג לי(תמים)או יהיה טוב(מה כבר יכול להיות?(קצת טיפש)או חי באוויר(מה שקוראים באידיש"לופטמענטש")או סתם ניסחף בזרם ללא מודעות של החיים ומהותם.

או פטאליסת שאומר מה שיהיה ניגזר שיהיה ואני איני יכול ממילא לשנות דבר.אז למה להתעסק בזה עכשיו ואולי הוא ,חושב,שלא יזכה לחיות לעתיד,אז מה ישלו מעכשיו לתכנן תכניות.או מה שיתכנן ממילא ישתנה עם הזמן,אז בשביל מה לטרוח.אז האדם שחי רק בהווה -יש אפשרויות רבות של איזה סוג של אדם הוא.

ההווה - הוא הבמה עליה אנו פועלים.
העבר - כולל את החוויות הרגשות והזיכרונות שכולם משפיעים על פעולותינו בהווה.
העתיד - אליו אפשר להתכונן, אותו ניתן לתכנן וכל זאת במעשים שבהווה !
בהווה מתכוננים ל: נסיעה, מלחמה, לימודים, הרפתקה הכל בעתיד.
וא-פרופו רגשות: אותן אנו חשים רק בהווה !
ייתכן וחשדנו כך גם בעבר, ייתכן ונמשיך לחוש כך גם בעתיד. אבל התחושה היא בהווה.

את לא סותרת כלל את אשר אמרתי אני מתכוון למימד הזמן שהוא בן חלוף בהווה אתן לך דוגמא מהתחום המקצועי שלך

הבנק נתן לי הלוואה = לשון עבר
הבנק נותן הלוואות = לשון הווה
הבנק יתן לי הלוואה = לשון עתיד
אני מסכים כי שגרת חיינו מתרחשת כולה בהווה שהופך לעבר אבל מימד הזמן הוא הקובע את השיוך והזמן הוא בן חלוף

שאלתי מי הוא היצור האנושי לא כתבתי אדם כי לכל אדם יש עבר

תודה על התיחסותך

אינני טובה בשאלות פילוסופיות.
לא מוכר לי ייצור אנושי אחר מלבד האדם.
אין אדם ללא עבר, האדם חי בהווה ולא יודע מה צופן בחובו העתיד עבורו.
העתיד לעיתים מלווה בחששות מפני דברים שנודעים לנו בהווה.
אבל לא ניתן לעניות דעתי לעשות הפרדה, בין העבר ההווה והעתיד
של כל אחד ואחת

אתה למעשה צודק השאלה המהותית עובדית היא בעצם פילוסופית שאינה משנה את העובדה, אומר זאת כך.
ההווה הוא נקודה בקו הזמן של חיינו ומשמעותו ההווה הוא הדבר הקורה כרגע או מה שמתהווה בעכשיו המתמשך בכל התחומים ומשם הם עוברים לעבר.
ההווה מתמקד בדיוק בנקודת הזמו שבין העבר לעתיד ולכן אני גורס שהעבר הוא הגורם המשפיע על העתיד.
אבבל שים לב לתגובה שלך, כמה פעמים אתה משתמש בלשון עבר כדי להאיר את העתיד וזה ימחיש לך את כוונתי
תודה ידידי אתה גורם לי לחשוב

אכלתי
אוכלת
אוכל
טעימה היתה עוגת יום ההולדת שאכלתי לכבוד יום הולדתך
אני אוכלת סטייק בפיתה עם חומוס ומלפפנים חמוצים.
אני מצפה למסיבת יום הולדתך ושוב אוכל לכבודך עוגה...

איש אחד אמר: העבר אין העתיד עדיין וההווה כהרף עין...ודאגה מנין

פשוטתך היא גדולתך האמיני לי אני יודע זאת מקרוב
לא חייבים לקרוא את ניטשה כדי להחכים (אבל זה גם לא מזיק)
הזיכרונות בהווה הם העבר ומשפיעים על העתיד
יש חלק מזכרונות שהיינו רוצים למחוק ואיננו יכולים וחלק שלא תמיד אנו זוכרים אך אלה וגם אלה משפיעים על עתידנו וראיית הדברים היא אינדבידואלית
את מגדירה את עצמך "פשוטה" לא טיפשה אלא אישה מאוד חכמה ובשביל כך לא צריך את ניטשה.
שתהיי לך שבת נהדרת ושבוע קל בעבודה

ההווה הוא נקודה בזמ הקורה בזמן אם תדממין את קו הזמו כקו מתמשך משמעות ההווה היא הדבר הקורא עכשיו זו הנקודה בזמן שמחליפה את הדברים בין העתיד לעבר
בין הדברים שכבר קרו לבין הדברים שטרם קרו
אני הייתי אומר שההווה הוא העבר של העתיד משום שהוא נמצא בעבר המשפיע על העתיד (מסובך מה?)בא ואסבך לך עוד קצת
העתיד הוא מרחב הזמן שעדיין לא קרו בו בו כל אירועים ז.א. שבזמן הווה נמצאים כל האירועים שקורים שהופכים לעבר כך שהעתיד הפוך במשמעות הארועים הקורים עכשין
זה משהו כמו שאמרת ?
תודה חבר

אינך צריכה לעסוק בשאלות פילוסופיות אבל לא יכול להיות שלא מוכר לך ייצור אנושי שאין לו עבר הוא חי רק בהווה ולא מתעניין בעתיד, חשבי קצת הרי היו לך שניים כאלו בתקופות קצרות כאלו ואחרות, באמת לא ניתן להפריד באדם בין עבר הווה ועתיד אבל אפרית בחינת הדברים

תודה על התיחסותך

אדם עובר בהווה בעיניים מכוסות. ניתן לו רק לחוש ולנחש מה הוא בעצם חווה. רק מאוחר יותר מסירים את המטפחת מעיניו והוא, במבט לאחור, קובע את מהות הרגע ואת משמעותו.
- מילן קונדרה מתוך הספר "אהבות מגוכחות"

רק להיום ארפה מהדאגה. רק להיום ארפה מהכעס. רק להיום אעשה את עבודתי נאמנה. רק להיום אכיר תודה לכל מה שנפל בחלקי. רק להיום אכבד את הורי, מורי, מכרי וכל יצור חי.
- מיקאו אוסואי

תבין שאתה קורא אותו בהווה .
לכשתסיים להגות בציטוים ותחשוב על מה שקראת ותכין לך קפה זה יהיה עבר והווה ביחד .
והעתיד טמון בסיר האוכל שמתבשל על הכיריים בהווה ויאכל עוד שעתיים = עתיד


ישנו המוות, תלוי מעל ראשי האנשים כמו אבנו של טנטלוס; והאמונות הטפלות, אשר מרעילות והורסות את שלוות הנפש. חוץ מזה, הם [האנשים] אינם זוכרים את עברם ואף לא נהנים מברכות ההווה; הם רק מביטים קדימה אל ברכות העתיד, ומשום שאלו נסתרים בהכרח, הם נאכלים בייסורים ובטרור; ושיא סבלם מופיע כאשר הם מבינים באיחור שכל חלומותיהם על עושר ושררה, כוח או תהילה, העלו חרס. לעולם אינם משיגים אף לא אחד מהנאותיהם - אשר עבורם השכילו לעבור את כל עבודתם המפרכת.
- מנליוס טורקווטוס


קיימת רק המטרה היחידה של רגע ההוויה. חייו של אדם אינם אלא רצף של רגע אחר רגע. אם תבין במלואו את הרגע, ההוויה, לא יוותר לך עוד מה לעשות ואל מה לחתור.
- ג'ים ג'רמוש

{אל תדחה למחר את מה שאתה יכול להנות ממנו היום.
- ג'וש בילינגס

שלל ציטוטים על הווה ושתקרא את זה ישראל תבין שאתה קורא אותו בהווה .
לכשתסיים להגות בציטוים ותחשוב על מה שקראת ותכין לך קפה זה יהיה עבר והווה ביחד .
והעתיד טמון בסיר האוכל שמתבשל על הכיריים בהווה ויאכל עוד שעתיים = עתיד

אדם עובר בהווה בעיניים מכוסות. ניתן לו רק לחוש ולנחש מה הוא בעצם חווה. רק מאוחר יותר מסירים את המטפחת מעיניו והוא, במבט לאחור, קובע את מהות הרגע ואת משמעותו.
- מילן קונדרה מתוך הספר "אהבות מגוכחות"

רק להיום ארפה מהדאגה. רק להיום ארפה מהכעס. רק להיום אעשה את עבודתי נאמנה. רק להיום אכיר תודה לכל מה שנפל בחלקי. רק להיום אכבד את הורי, מורי, מכרי וכל יצור חי.
- מיקאו אוסואי

ישנו המוות, תלוי מעל ראשי האנשים כמו אבנו של טנטלוס; והאמונות הטפלות, אשר מרעילות והורסות את שלוות הנפש. חוץ מזה, הם [האנשים] אינם זוכרים את עברם ואף לא נהנים מברכות ההווה; הם רק מביטים קדימה אל ברכות העתיד, ומשום שאלו נסתרים בהכרח, הם נאכלים בייסורים ובטרור; ושיא סבלם מופיע כאשר הם מבינים באיחור שכל חלומותיהם על עושר ושררה, כוח או תהילה, העלו חרס. לעולם אינם משיגים אף לא אחד מהנאותיהם - אשר עבורם השכילו לעבור את כל עבודתם המפרכת.
- מנליוס טורקווטוס


קיימת רק המטרה היחידה של רגע ההוויה. חייו של אדם אינם אלא רצף של רגע אחר רגע. אם תבין במלואו את הרגע, ההוויה, לא יוותר לך עוד מה לעשות ואל מה לחתור.
- ג'ים ג'רמוש

{אל תדחה למחר את מה שאתה יכול להנות ממנו היום.
- ג'וש בילינגס

תןדה רבה על הציטטות שחלקם מוכרות לי אולם הם אחנם סןתרןת את אשר אמרתי קודם לכן למגיבים אחרים, קחי למשל את מילן קונדרה ושימי לב למשפט הראשון "אדם עובר" והדגש הוא על "עובר" כי ההווה הוא בן חלוף בציר הזמן של חיינו
זה בטוח שאני קורא אותך בהווה אך כאשר קראתי הוא עבר המשפיע שבעתיד אוכל לצטט ממנו
אנני שןלל את ההווה כי הוא נקודה בציר הזמן בין עבר לעתיד ונמוג,
אני אומר שרק עברנו יש בו כדי להשפיע על עתידנו.

תודה ניצה שמחתי לקרוא הסערת את מחשבתי

מה כבר לא כתבו לך החברים על השאלה ששאלת, כשקראתי את השאלה אמרתי לעצמי מה לי ולשאלה הזו, פילוסיופית לדידי, ואני רק שאלות קלות התאמנתי לענות(חיוך קל),אבל פטור בלי כלום אי אפשר אז כך, ההווה נהפך חיש קל לעבר ואת העתיד אפשר לחזות הרבה פעמים על פי העבר,שא ברכה.

בתגובתי מס.33 כתבתי שאת העתיד אפשר הרבה פעמים לחזות על פי העבר התכוונתי למשל התנהגות של אדם
לכל אחד מאיתנו דפוס התנהגות משלו ואפשר לחזות את התנהגותו העתידית על פי העבר.
או למשל בנושא אחר לחלוטין כמו רעידות אדמה ,
כל 90 שנה לערך פוקדת את ישראל רעידת אדמה חזקה מאוד והמדענים צופים רעידת אדמה חזקה מאוד בארץ בחמשת הדקות הקרובות או בחמש השנים הבאות...
וכך בהרבה נושאים אחרים, יחסים בינלאמים, מלחמות, כלכלה, חברה, לכך התכוונתי במילה לחזות לפעמים אם חוזים נכון אפשר גם להשפיע, ולפעמים לא, שא ברכה.

אתה צודק בהנחתך ואכו דברים רבים אפשר לחזות בטבע על ידי התבוננות בעבר המשפיע על העתיד וזה אמור לגבי האדם בפרט.
בחידה שאלתי מי הוא ומהו היצור האנושי שאין לו עבר חי רק בהווה ואינו מתעניין בעתיד.
התש/טבה לכך היא פשוטה לחלוטין
זה תינוק בן יומו