הנחיתה בעזה-סדנאת כתיבה מס' 8

פפעולה  מעבר  לקווי  האוייב

הידיעה עברה מפה לאוזן. השמועות  שנפוצו  סיפרו כי מתוכננת פעולת קומנדו בעזה מאחורי קווי האויב. המתיחות  הייתה  באויר כל אחד ביחידה רצה וקיווה להשתתף בפעולה .
במשך חודשים התאמנו ביבשה ובים החל בריצת בוקר יומית  למרחק 10 ק"מ.  חתירה במשך 6-8 שעות ושחיה עם  נשק ביד. הזענו  וירקנו  דם  לקראת  הרגע  הגדול  הזה שמגיע עכשיו.   זכרתי  באותו  רגע  את  המחשבות  שעלו  בראשי  כאשר  שכבנו  ליד  הגדר  עם  בקבוקי  המולוטוב  מחכים  לטנקים  העירקיים  שלא  הגיעו. זכרתי גם  את  ההחלטה  שלי  להצטרף  ליחידת  הנחיתה  מאחר  ובה  לא  נחכה  לאויב  שיגיע אלינו  אלא   נגיע  אליו  מאחור  אל המקומות האסטרטגיים הרגישים  שנוכל  להכות  בהם..
ערב הפעולה העמידו אותנו בשורה  ארוכה והציגו בפנינו את מפקד הפעולה שהובא במיוחד משדה הקרב בקסטל.
ההפתעה הייתה גדולה כאשר קצין המבצעים ביקש מתנדבים . הוא לא הכיר את האנשים ולכן בחר בדרך זו.
צעדנו קדימה 14 חיילים אולם הסבירו  לנו  שלפעולה  דרושים רק 12 לוחמים.
הקצין עבר בין המתנדבים ובחן כל אחד באופן  מדוקדק. הוא בחן את מבנה גופם ואת גילם . נעצר  ועמד  מול לוחם שמבנה גופו היה שמן ולהערכתו   יקשה  עליו לעמוד  במשימה   שבה  נידרש   כושר  גופני   מעולה  על   מנת  לעמוד  בריצה הארוכה  ליעד  וחזרה לסירה .  הקצין הורה לו לצעוד לאחור  .פניו  של  הלוחם  הביעו  את  האכזבה  הקשה. גם  הוא  רצה  להשתתף  במשימה.. .

הקצין המשיך לבחון את הלוחמים אחד אחר  השני  ואז הגיע אלי.
התפללתי בלבי שלא ימצא סיבה להוציא אותי משורת המתנדבים.
הוא בחן אותי במשך מספר דקות.  הייתי גבוהה עם מבנה גוף אטלטי.
ואז הוא פלט  שאלה:
"בן כמה אתה ילד?"
השניות נראו לי כנצח  באותו רגע חשבתי לשקר ולהסתיר את גילי
אולם מהמבט ששלח לעברי  הבנתי שפני הילד הסגירו אותי.
" אני כבר בן 17.המפקד" "אני מיומן וכשיר להשתתף בפעולה." הפלטתי  בניסיון  לעבור  את  המבחן .  השניות חלפו ונראו לי כנצח. השתוקקתי  להשתתף בפעולה שבמשך חודשים התאמנו לקראתה.ואז  הוא  הנחית  עלי  את  המישפט  שהיכה  בי  כמו  פצצה "שני  צעדים  אחורה  ילד"
כעסתי  מפני  שידעתי  שאני  מיומן  וכשיר  ואולי  טוב  יותר  מאחדים  מבין  הקבוצה  שנבחרה. אולם  ההחלטה  נפלה  ולא  יכולתי  לעשות  דבר..

היעד היה עזה
המטרה הייתה פיצוץ רכבת שהובילה חיילים ואמצעי לחימה לחזית  הדרום.
אמצעי ההובלה הייתה  ספינה שתוביל את הלוחמים לקרבת החוף ושם  בסירות גומי לחוף ימה  של  עזה..לאחר מכן בריצה אל היעד מרחק של 15-10 ק"מ
עמדנו בצד  יתר  הלוחמים  רואים  את  הציוד  שניתן  ללוחמים.  סכיני  קומנדו  בנרתיק עור . תת  מיקלע  טומיגן  בריטי  עם  קליבר  גדול  שדרך  החור  שהוא  יוצר  אפשר  לראות  גם  את  המעיים שבקרביים. .
ליווינו  את  החבורה  אל  שפת  הים , שם  חיכתה  אניה   שהובילה  אותם  אל  חוף  עזה.  משם  ירדו  בסירות  גומי  אל  החוף  ובריצה  מהירה  הגיעו  אל  היעד, פסי  רכבת  שדרכה  הובילו  המצרים  חיילים  ואמצעי  לחימה  לחזית  הדרום. 
היחידה  התגלתה  על  ידי  שני  שומרים   שחוסלו. המטענים  הונחו  מתחת  לפסי  הרכבת  והיחידה  נסוגה  אל  החוף וחזרה  אל  האניה וחזרה  לבסיס.  הידיעה  המאוחרת  סיפרה  שרכבת  מצרית  עלתה  על  מיטען  וירדה  מהפסים.  היו  הרוגים  ופצועים  בין  החיילים  המצרים והושמד מיטען  צבאי שהובילה  לחזית  הנגב.

עזה  1948