המפגש המעניין

תתת .הפוסט שלה בטח הריח את האוכל של מסעדת רגינה והלך לשם. או אולי טייל למסעדה של סמאטוכה.
אז אוסנת. תחפשי את הפוסט שכתבת בארכיון ואם לא תמצאי אותו שם תחפשי אצל רג'ינה

תשכחו מהמסעדה שבמטבח שלי. כולם בבית עצלנים ומחכים שהסבא יכין. והם נאחזים בסיבות שונות לעורר אצלי את הרגש. "אני רוצה ממולאים כמו שסבתא הייתה מכינה" מבקשת הנכדה. ואני עושה עצמי שהשמיעה אצלי לקויה. לא שומע. 12 שנים טיפלתי בה וגידלתי אותה ועכשיו בגיל 20 שתפנק את הסבא שלה ש"לא שומע" . פטנט טוב לא לשמוע. אם כבר אני מפנק אותם אז עם מרק דליקטה כזה שלא צריך לעבוד הרבה. סיר עם תערובת ירקות וכרעי עוף ותבלינים מזרחיים . . "סבא המרק שלך טעים" בטח שיהיה טעים. זה מרק של עצלנים. חחח. מחר אני הולך לחטוף איזה שווארמה מהמטבח של רג'ינה

אצלי המסעדה דווקא נסגרה, וזאת בשל העברת תפקידים. בתי הקטנה (כולו, בת 40) לקחה על עצמה לבשל מאכלים טעימים לכל המשפחה.

וכך מידי חג ומועד - יושבים ליד שולחן ערוך כל טוב המחותנים משני הצדדים, ובתי, שלא כמו הבשלניות מהדור הקודם, כולם עוזרים להניח על השולחן את המטעמים שבישלה, והיא מתיישבת ליד השולחן כמו כולם.

והמאכלים (לא מבית אמא): הכל בהתאם לתפריטים שמהאינטרנט היא מוציאה. אך מוסיפה להם נופך אישי. וזה כה טעים - יאמי, יאמי...

הפוסט הוא תגובה היתולית להתיחסות שלנו לנושא הפירסומות. עד כמה שנקטר ונטען אל כל הטענות ההגיוניות , הם ימשיכו להופיע. כשיש במה יש שחקנים . האתר הוא הבמה והמפרסמים מנצלים אותה לפירסומת חינם. לא יעזור ו כל הטענות ההגיוניות. יש פירצה והם מנצלים אותה מבלי שיוכלו למנוע בעדם. חבל רק שאנשים ממעטים לכתוב מאחר ותוך שעות ספורות הם נעלמים מהמסך. הבתכלי על המסך וראי כמה חברים לא מופיעים שם כפי שהופיעו בעבר.
השוני בין הבלוג הזה לבלוגים באתרים אחרים הוא ששם הוא מהוה תיקשורת לחילופי מידע וכאן החברים מעלים את יצירותיהם. שירים וסיפורים . זו הסיבה שממעטים להעלות מאחר והם נעלמים מיד.
אז היית רוצה שתהיה לך מסעדה ומאחל שתהיה לך מסעדת ניצה או רג'ינה

כולם רוצים מאכלים מבית אמא. אלו המאכלים שזוכרים שהיו טעימים לחיך. אני מכין לעיתים מאכלי אמא וכולם משבחים למרות שאף פעם לא לימדו אותי לבשל ואת הכל אני מכין לפי הטעם שאני זוכר ולפי ההגיון "מה אמא עשתה"
. פעם עוד הייתי מזמין את כל המשפחה לארוחה היום כשאני מזמין כל אחד מכין ומביא משהוא ואני מכין רק את מטעמי אמא. חחח

הצחקתיני. את לא מכירה את הנכדות שלי ביחוד זו הגדולה . אצלה רק דליקטסים. האוכל גורמה עם כל הקישוטים . כשיש אירוע היא מכינה עוגות ועוגיות שגם בקונדיטוריות לא תיראי כמותם. אז את מדברת איתי על איטריות במרק. זה לא גורמה.

קשה לקבוע מסמרות. רוב האנשים שאני מכיר נהנים מהומור אולם ישנם כאלה שאינם מבינים הןמור ומתיחסים לכתוב כלשונו מה שנותן לו משמעות שונה ואז הסיפור לא נעים. צריך לדעת היכן ועם מי לערב הומור. או להסתכן ולהיות מוכן לתגובה חריפה

באשר לשאלתך על הומור כתב לי אריקו תגובה בפנימי על הבדיחה עם הפולניה ובו ציין שכדאי להיזהר בבדיחה כי מישהיא נפגעה. עברתי על התגובות וכולם הגיבו בהומור ולא ראיתי סימן שמישהיא נפגעה. אז קשה לקבוע מסמרות. האם כולנו מוכנים לסלוח לבדיחה גם כשיש בה ייחוס לארץ מוצא . האם הבדיחה על הפולניה יכולה לפגוע במישהוא?

לא בדיוק. הכוונה שאחד מקבל את הבדיחה בהטמור והאחר מתיחס אליה בקונטקס המלא. כדוגמה עם הפולניה. כולם קיבלו את הבדיחה בהומור וצחקו אולם יתכן שמישהו יבין אותה כפגיעה בפולנים ואז זה לא מצחיק